תענית כח
מה היה המבחן של רבי יונתן אייבשיץ שעשה לו חמיו?
ושם רשעים ירקב
בפטירת אברהם אבנו מספרת התורה 'ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו' (בראשית כה ט) ומפרש רש״י שמפסוק זה לומדים שישמעאל עשה תשובה, מזה שכתוב ״יצחק ״ואח״כ ״ישמעאל״, שאע״פ שישמעאל גדול מיצחק – הוליכו לפניו.
ויש להקשות, הרי ״אין מוקדם ומאוחר בתורה״ ויתכן אפוא שישמעאל הלך לפני יצחק!
בספר "גדולת יהונתן״ על הגאון רבי יהונתן אייבשיץ מסופר: ”בשנת ת״ע בא הר״ר יצחק שפירא חותן רבנו לעיר ׳העלישויא׳ לנסות את רבנו ורצה לידע עד היכן כוחו מגעת, ולקח סידור תפילה בידו ואמר ׳הבה אנסה באופן זה את שכלו, והוא כי בכל מקום אשר אפתח הסידור שם יגיד איזה חידוש ובזה אדע כי איש חריף הוא; ורבי יונתן הסכים עמו. ויפתח הסידור ונפל הגורל על ״ר׳ ישמעאל אומר וכו׳”, ויפתח רבי יונתן את פיו והקשה מדוע כתוב "ר׳ ישמעאל אומר” ולא ״אמר ר׳ ישמעאל”? ועל כך השיב בתוך דבריו:
בגמרא (יומא לח:) לומדים מהפסוק ״ושם רשעים ירקב״ (משלי י, ז) – שאסור לקרוא לאדם בשמו של רשע. ולפי״ז קשה – היאך נקרא התנא ר׳ ישמעאל כך, הלא ישמעאל רשע היה? ובמקום אחר מובא שהכלל ״אין מוקדם ומאוחר בתורה״ הוא דווקא בשני עניינים, שיתכן שעניין אחד היה לפני עניין אחר – אע״פ שסדרן בתורה שונה. אך בעניין אחד – מה שנכתב מוקדם – מוקדם, ומה שנכתב מאוחר – מאוחר. ומוכיחה זאת הגמ׳ מהלימוד ״כלל ופרט וכלל״ שהוא לימוד שלומדים מעניין אחד על פי סדר הכתוב, ולכן מוכרח שבעניין אחד אכן יש מוקדם ומאוחר בתורה.
ועתה מתבארת ברייתא דר׳ ישמעאל היטב: ״רבי ישמעאל אומר״ – וקשה, היאך נקרא כך, הלא ישמעאל היה רשע? ולכן ממשיכה הברייתא ואומרת: ״בשלש עשרה מדות התורה נדרשת… כלל ופרט וכלל״ – ומזה לומדים שבעניין אחד יש מוקדם ומאוחר בתורה, וא״כ מהפסוק ״ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו״ – שזה עניין אחד, לומדים שיצחק הלך לפני ישמעאל, ונמצא א״כ שישמעאל עשה תשובה – כדפירש רש״י, ומעתה אפשר לקרוא על-שמו של ישמעאל…
(פנינים להגאון רבי יונתן אייבשיץ)