להלן סיפור מופלא, מעובד מתוך 'פניני פרשת השבוע', אותו סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ' שליט"א מפיו של בעל המעשה.
המכתב שהגיע באותו יום חורפי לביתה של משפחת ק. בבורו-פארק שבניו-יורק, הנוסח החריף והמאיים, לא הפתיע איש. הרב ק' ידע שהוא יקבל את המכתב ביום מן הימים. הוא רק לא ידע מתי. הוא לא פרע את תשלומי המשכנתא במשך מספר חודשים. הוא העריך כי בעוד זמן קצר הבנק יתחיל לנקוט צעדים נגדו… היה כתוב בניסוח ברור היטב כי זו התראה אחרונה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בגין יתרת חוב של המשכנתא.
אין בכיסו סנט אחד. לא ירחק היום, והבנק ישליך אותו ואת משפחתו מהבית. הוא ניסה להסתדר איכשהו, אבל הימים חולפים ואין 'אור בקצה המנהרה'. תקופה קצרה נוספת חלפה. הגיע מכתב נוסף והפעם היה חתום עליו רשם ההוצאה לפועל. "אם תוך תשעים יום לא יסולק החוב לבנק במלואו, יהיה עליך לפנות את הבית באופן מיָדי!", נכתב.
הרב ק' לא ידע את נפשו. יש לו משפחה ברוכת ילדים ב"ה. הוא עשה כל מה שביכולתו, אבל הוא לא הצליח להתמודד עם ההוצאות הגדולות. עכשיו, כשחוב המשכנתא עומד על עשרות אלפי דולרים, איש גם לא יסכים להלוות לו כסף. האם בעוד שלושה חודשים בני משפחתו ימצאו את עצמם ברחוב, ללא קורת גג לראשם?!
לאחר מספר לילות ללא שינה, הוא שיתף בדאגתו את אחד מחבריו הקרובים. ליבו של החבר התנפץ לרסיסים מכאב. "אינני יכול לעזור לך בכסף. אך אני יכול לעזור לך במשהו אחר, לא פחות חשוב", אמר והוציא את הספר 'משנה ברורה' מהארון… "בהלכות ברכת המזון סימן קפ"ה, ה'משנה ברורה' מביא את דברי הב"ח, המצטט את דברי ספר החינוך: ׳הזהיר בברכת המזון – לא יחסרו מזונותיו כל ימיו. המדקדק ייזהר לברך לכתחילה מתוך הספר ולא בעל פה!׳
החבר הציע לרב ק': "לדעתי, תאמץ את זה. אתה ומשפחתך תברכו ברכת המזון כראוי, מתוך סידור, באופן מהודר ביותר. אם ה'חינוך' הבטיח – זה בוודאי יועיל!".
הרב ק. שמע ושב הביתה בצעדים קלים מהרגיל. הוא כינס את בני משפחתו וציטט בפניהם את דברי ה׳חינוך׳. הוא חילק להם ברכונים מהודרים. כל המשפחה לקחה את ׳ברכת המזון׳ כפרויקט אישי. הוא, רעייתו, הילדים הגדולים והקטנים – כולם התחילו לברך ברכת המזון בכוונה גדולה מתוך הברכון, בוטחים בבורא עולם הזן והמפרנס…
בעיר דנוור שבקולורדו נמצאת תחנת משטרה גדולה, במבנה גדול ומרווח מחוץ לעיר. ביום מן הימים, החליט מפקד המשטרה להרחיב את התחנה. לצורך כך הוא היה צריך לרכוש את חלקת האדמה הסמוכה. הוא חשב לתומו שהשטחים מסביב אינם שווים יותר מדי, הם הרי נמצאים מחוץ לעיר, אין שם מגורים או חקלאות, רק חלקות אדמה שוממות…
אך בירור קצר העלה, שהשטח שהוא חושק בו שייך ליהודי המתגורר בניו-יורק. הוא ירש מאביו את השטח לפני כעשרים שנה. באותה התקופה האב רכש את השטח בפרוטות ממישהו, שהבטיח לו שעל השטח יבנו עולם ומלואו. למעשה השטח היה מחוץ לעיר. שטח הררי קשה. כמעט ולא היה שווה כלום. הרב ק' בעל השטח, כלל לא הביע בו עניין…
כשהרב ק' הבין שמשטרת דנוור מתעניינת בשטח שלו, חשב: 'אם הם התאמצו למצוא אותי, את שמי, כתובתי והטלפון שלי – כנראה שהשטח חשוב להם מאוד'. הוא התחיל במשא ומתן קשוח מול המשטרה שביקשה לרכוש את השטח… בתום משא ומתן מייגע, במהלכו הרב ק' העלה את מחיר הקרקע, נחתמה העסקה. מפקד המשטרה הסכים לשלם כמעט כל הון. הוא הרי לא מממן את העסקה מכיסו הפרטי… הרב ק' הבין שהמפקד מאוד רוצה את השטח. הוא הצליח לגרום לו לשלם בגינו מיליוני דולרים, שעברו בו ביום לחשבונו של הרב ק'.
הרב ק' התעשר בבת אחת! כל מה שנדרש ממנו היה למהר אל סניף הבנק הקרוב, להפריש לבנק כמה עשרות אלפי דולרים מסכום העתק שקיבל ולסיים עם המשכנתא שלו אחת ולתמיד. הבית שלו – ואין לבנק כל אחיזה בו!
עד היום, אם תפגשו את אחד מבני משפחת ק' תראו שהוא מברך ברכת המזון בכוונה עילאית, מתוך ברכון, אומר כל מילה בדקדוק ובדבקות – אל תתפלאו. הרי הם ראו בעיניהם את ישועת ה'. כיצד ברכת המזון בכוונה הפכה את מצבם הכלכלי מהקצה אל הקצה. כיצד אביהם הפך מאדם שהיה חייב לבנק עשרות אלפי דולרים לבעלים של נכסים רבים.
מספרים עליו, שיש לו מניות נאות באותו בנק שעד לא מכבר איים ליטול ממנו את ביתו…
(פניני עין חמד)