יומא לט
מדוע הורה החזון איש לציין בבית החיים שמיועד לשומרי שבת ואוכלי כשר?
אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם
סיפר מרן הגראמ"מ שך זלה"ה שבשנת תרצ"ו כאשר היו גזירות השחיטה בפולין שעמדה הממשלה לעשות רפורמות בשחיטה היהודית המסורה על פי ההלכה ודקדוקיה "מטעמים הומניטריים", באותם ימים סיפר מרן הגרי"ז הלוי – הרב מבריסק זלה"ה שכשאביו מרן הגר"ח זלה"ה שהה בוורשא, הזדמן לו ספר שמובא בו בשם הבעל שם טוב זלה"ה [ככל הנראה כוונתו לספר "דגל מחנה אפרים" (פרשת עקב) לנכד הבעש"ט – רבי אפרים מסדילקוב זלה"ה שכותב כדברים האלו בשם זקנו] שהביא תשובתו של הרמב"ם לאחד מתלמידיו ובה הרמב"ם משיב לו על שאלותיו בעניני אמונה. הרמב"ם כותב לו שיש שני סוגי שאלות. האחת שאלה שכלית והשניה שאלה רגשית הבאה מטומאת הנפש, ושאלתך – כותב לו הרמב"ם – היא שאלה הבאה מכוח הרגש. ושמא תאמר האיך הגיעך כל זה? יש לומר שנכשלת במאכלות אסורות שעל הכתוב (ויקרא יא, מג) "ונטמאתם בם", דרשו בגמרא (יומא לט:) "אל תיקרי ונטמאתם בם אלא ונטמטם בם". ואם ודאי לא ידעת שנכשלת באכילת טריפות, צריך לומר שאנשים שאתה סומך עליהם הם הכשילוך בשגגתך. עכת"ד הרמב"ם. ואכן הוברר ששלוש עשרה שנה האכילוהו טריפות. ונמצאנו שמאכלות אסורות מביאים את האדם לדעות כוזבות מלבד איסור הלאו גרידא של אכילת נבילות וטריפות.
ומעשה היה כאשר יסד רבי יעקב הלפרין זלה"ה מייסד שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק את בית החיים "שומרי שבת" בב"ב, אמר לו מרן החזון איש זלה"ה לכתוב שזה מיועד לקבורת שומרי שבת ואוכלי כשר, ובא מאן דהו למרן הרב מבריסק זלה"ה ושאלו מה גודל החשיבות שהחשיב החזון איש את המקפידים על כשרות יותר מכל המצוות, ובשלמא שבת הרי שקולה כנגד כל התורה והמצוות, אך מה משקלה של הכשרות? והשיב לו הרב מבריסק שלא לחנם הקפיד החזו"א על הכשרות והורה לכתוב כך, והיינו, מפני שמי שאוכל כשר זהו יסוד היסודות להישאר יהודי אמיתי, אבל כל שאינו אוכל כשר אמרה תורה "ונטמאתם בם", ודרשו ז"ל "אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם", ובע"כ הוא גם בשאר הדברים אינו כראוי.
(הגדה של פסח מצות הפסח להגרמ"צ ברלין)