ישראל וייס
קרוב לעשור לאחר ההוצאה לאור המשנה הברורה במהדורת 'דרשו', היצירה שכבשה את ארון הספרים היהודי, יצא לאור ספר 'המפתח' על משנה ברורה, גם הוא מבית 'דרשו', ובו נעשתה לראשונה מלאכת איסוף וסיווג במפתחות לפי סדר א'-ב', של רבבות פסקי הלכה מכל רחבי ה'משנה ברורה', ה'ביאור הלכה' וה'שער הציון' מאת מרנא החפץ חיים זצלה"ה, וכן פסקי גדולי הפוסקים ושאר ההוספות המובאים ב'ביאורים ומוספים' שבמהדורת דרשו.
אין לתאר את גודל המלאכה והטרחה הרבה שהושקעה במלאכה זו, ועל כן פנינו להרה"ג רבי בנימין בירנצוויג, מי שעמד בראש צוות העריכה של ה'משנה ברורה' במהדורת 'דרשו', כמו גם בראש צוות העריכה של ספר 'המפתח' החדש, וביקשנו לשמוע מעט מזעיר על אותה מלאכה עצומה שנעשתה במשך קרוב לשלוש שנים של עבודה מאומצת ומרוכזת מאוד.
ביקשנו לשמוע מפיו של הרב בירנצוויג מה באמת הביא להוצאת 'המפתח', מה הוא הסוד הנדרש להוצאת מפתח שימושי ונוח, ועוד פרטים מאחורי הקלעים של הוצאה היסטורית זו.
"מיד בסיום השלמת ששת חלקי המשנ"ב", אומר הרב בירנצוויג, "היה ביקוש גדול מצד רבים מהלומדים להוציא מפתח שיקל על חיפוש ההלכות הרבות במשנ"ב. בפרט לאחר שהתווספו רבבות פסקי הלכות מגדולי הפוסקים ב'ביאורים ומוספים' של 'דרשו'. ביקוש זה נמשך ואפילו התגבר במהלך השנים.
"מצד שני היו שתי סיבות עיקריות לכך שלא נחפזנו להוציא 'מפתח' מידית, קודם כל כי היו מגדולי ישראל שדעתם היתה שחיבור 'מפתח' על המשנה ברורה, יגרע מידיעת המשנה ברורה אצל רבים, שלימודם יהפוך ליותר מקומי ונקודתי, ופחות רוחבי ועיוני, משום שלאחר הוצאת ה'מפתח', בשביל לדעת הלכה מסוימת יהיה די בחיפוש מקורה המדויק ולא יהיה צורך ללמוד את הסימן כולו. אמנם כיום, התוכנות התורניות של אוצר החכמה וכדו' מצויות בכל בית מדרש וכמעט בכל מחשב של איש תורני, ותורת החיפוש התורני הפכה לנחלת הכלל, ולכן יצירת מפתח מעשי ומצוי לכל על המשנה ברורה הוא דבר נצרך מאין כמוהו.
"מלבד זאת אני חייב לצטט מדברי גדולי ישראל שראו במפתח דבר חיוני עד מאד, ונביא את מה שהובא בהקדמה למפתח, דברי מרן הגאון ר' יצחק הוטנר זצ"ל ('פתח דבר' לאוצר מפרשי התלמוד, בבא מציעא ח"ב) שדבריו מעודדים מאד ליצירה זו: 'על ידי השחרור מהטרדה של החיפוש… נעשים כלי המחשבה והעיון לנכסים בני חורין, להתפנות לעבודת עמלה של תורה בעיון במקורות ובגופם של דברים'. וכן דברי קודש ממרן הגרא"ז מלצר זצ"ל בהסכמה לספר מסוג זה (מפתח השלם עמ"ס ברכות, ירושלים תש"ד): 'ורב מאד התועלת היוצא מחיבור זה לתופשי התורה, כאשר ייקל עליהם למצוא איזה מבוקש, ולא יאבדו זמנם בחיפוש'.
"כמו כן צריך לקחת בחשבון שתכנית 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' ללימוד דף הלכה בכל יום, מקיפה היום רבבות בכל העולם הלומדים כל יום עמוד במשנ"ב עם עמוד הביאורים של 'דרשו', מה שנתן לנו במשך השנים שעברו מאז הוצאת הסט המושלם, ביקורת של רבבות לומדים ובעקבות זה תיקון טעויות כתיב וכדו', מה שהביא את המשנ"ב במהדורה האחרונה שיצאה בשנת תשע"ז להיות יותר מושלמת ונקיה מסיגים וטעויות. ובעקבות כך ההמתנה היתה משתלמת וממילא יצירת המפתח יותר מדוקדקת ומושלמת".
ספר מפתח כשהוא לא ערוך בצורה הנכונה, מאבד כמעט את כל מעלתו, כי בשביל החיפוש בו צריך עוד מפתח… מה אם כן הסוד ביצירת מפתח שימושי, נח וקל לחיפוש, כפי שעשיתם במפתח נפלא זה שכל מעיין נשבה בקסמיו?
"שתי נקודות קריטיות ישנן להצלחת ספר מפתח: ניסוח קצר קליל ותמציתי, ושימוש בלשון בני אדם. שכן המחפש במפתח את הערך הרצוי לו, מחפש לפי מה שהוא רגיל בלשונו, וכאן נכנסים לסוגיא מורכבת מאד שאם לא משקיעים בה, הרי הרבה מערך ספר המפתח יורד.
"ישנן דוגמאות אין ספור לניסוחים שהצריכו מחשבה רבה, למשל, אדם מחפש הלכה שקשורה לשמונה עשרה, יש כמה אפשרויות היכן הוא יחפש: שמונה עשרה/ תפילת שמונה עשרה/ תפילת העמידה, ובזה אנחנו מנסים להיכנס לראש המחפש ולהבין איזו לשון הינה הכי מדוברת בנדון הזה שאותה הוא יחפש ואותה נשים כערך ראשי, שם ימצא את המקורות. אבל מצד שני, הרי יש שיחפשו בלשונות הנוספים, ובזה עשינו ממש מהפכה גדולה, כשבכל ערך שיש לו כמה לשונות דומות ומדוברות, הבאנו את הלשון הכי מדוברת לכאורה כערך ראשי בו יובאו הציונים להלכה, ולצד זאת הבאנו גם את הלשונות האחרים כערכים, כך שאם יהיה לומד שיחפש ערך בלשון פחות מדוברת, תהיה לו שם הפניה לערך הראשי שבו יש את הציונים להלכה".
איך עושים מלאכה כזאת מורכבת בפועל? כמה אנשים עבדו על זה? כמה זמן נמשכה העבודה?
"זאת עבודה שנעשתה במשך יותר משנתיים וחצי, וכמובן שכדי לבצע אותה לקחנו אנשים בעלי ניסיון שכבר עשו בעבר 'מפתחות' על ספרים אחרים", אומר הרב בירנצוייג.
"עיקר המלאכה בוצעה על ידי הג"ר אברהם ישעיה פויפר, עורך ספר 'אישי ישראל', שערך את המפתחות של ספר 'שמירת שבת כהלכתה' יחד עם הרב וסרטיל ז"ל. לאורך שנים רבות ידועים המפתחות של 'שמירת שבת כהלכתה' כמפתחות הטובים והמוצלחים ביותר, כי באמת הם הקלו מאוד את החיפוש, וכל אחד שמחפש מענה לשאלה בהלכות שבת, יודע שיוכל למצוא את התשובה בקלות ב'שמירת שבת כהלכתה'. יחד עם הרב פויפר עבדו על ספר 'המפתח' למשנה ברורה גם רבי נועם צבי אילני שליט"א רבי משה רוזנר שליט"א ורבי אליהו מרדר שליט"א.
"למעשה המלאכה היתה לעבור על כל המשנה ברורה מקצה לקצה, על כל סעיף ועל כל משפט, גם ב'ביאור הלכה' וב'שער הציון' וב'ביאורים ומוספים', וכל פרט שיוצא ממנו הלכה למעשה – מיד ציינו את ההלכה הזאת ואת המקור שממנו היא יוצאת.
"כך לאחר שנאספו רבבות פסקי הלכה, הם חולקו לפי נושאים, וניתנו להם שמות שיהיו נגישים למעיין, וכך נעשתה העבודה צעד אחר צעד, במשך זמן רב, בעמל וביגיעה עצומים, עד שב"ה זכינו לברך על המוגמר. ואכן, כשאנחנו רואים את עיניהם הבורקות משמחה של מרנן ורבנן גדולי הדור כשהספר הזה מגיע לידיהם, וכשאנחנו שומעים את התגובות הנלהבות של הלומדים בכל אתר ואתר, אנחנו מבינים שההשקעה היתה משתלמת, ושהחזון הנועז הזה אכן קרם עור וגידים והפך למציאות של ממש, בכל בית כנסת ובקרוב בעזרת ה' בכל בית יהודי".