פסחים קה
מה תקנתו של נפתלי שהיה קל לרוץ והלא פסיעה נוטלת ממאור עיניו של אדם?
כוס של ברכה
על נפתלי נאמר שהיה אילה שלוחה, שהיה קל ברגליו לרוץ. ולכאורה הדבר טעון ביאור, הרי אמרו (ברכות מג:) שפסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. וההסבר הוא שכדי לתקן את עיניו הכהות קיבל נפתלי את טבריה שעליה אמרו חז"ל (מגילה ו.) שטובה ראיתה. ורמז לזה כי נפתלי בגימטריא תק"ע, דהיינו ת"ק שהוא חמש מאות, נחסר ממאור עי"ן. ומהנאמר 'נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' (דברים לג כג), למדו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ז ה"ה) את דיני כוס של ברכה שהוא מלא, ושיהיה בו עיטור ומודח, ולכן אמרו (ברכות מג:) שתקנת היחלשות הראייה חוזרת בשתיית יין הקדוש של ליל שבת.
(שבת טיש – ויתילדו)
סיפר הגאון רבי ראובן פיינשטיין על אביו פוסק הדור מרן הגאון ר' משה פיינשטין זצ"ל שפעם התבונן בו בשעת קידוש. הוא כנראה סבר שאני תוהה מדוע פעם הוא מחזיק את הגביע מלמטה ופעם מן הצד. למען האמת, כלל לא הבחנתי בשינוי. עבורי אבא היה 'אבא'. אני לא "עקבתי" אחר ההתנהגות שלו כפי שאנשים נוהגים לעקוב אחר הנהגות של 'אדם-גדול'… אך כנראה הוא סבר שהבחנתי בשינוי והרגיש צורך להסביר את מנהגו.
וכך אמר: "כוס של ברכה" היא כוס שמלבד ברכת-הגפן נאמרות עליו עוד ברכות. כמו קידוש בליל שבת, שבע-ברכות. אך ישנן שתי כוסות שנאמרת עליהן רק ברכת הגפן, היינו קידוש ביום שבת ופדיון הבן. לפיכך, על מנת לעשות היכר בין הכוס של ברכה של ליל שבת לכוס הרגילה של צפרא דשבתא, אני מחזיק את הגביע בליל שבת מתחתיו – וביום שבת מצִדו.