פסחים עז
מדוע דחק המהר"א מבעלז בנער הבר מצוה לשתות את כוס ברכת המזון עד תומה?
טומאה הותרה בצבור
בפרשת בהעלותך התורה מספרת על אותם אנשים שלא יכלו לעשות את הפסח במועדו מחמת טומאה, והם באים למשה ואהרן ואומרים 'ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב קרבן ה' במועדו' (במדבר ט ז) ומפרש שם הספורנו 'מאחר והיתה טומאתנו לדבר מצוה [לדעה אחת נושאי ארונו של יוסף] למה תהא גוררת עבירה'.
וקשה הרי כל קבורת מת היא מצוה ובכל זאת מי שנטמא למת פסול מלהקריב פסח או לאכול בקדשים. ומתרץ השם משמואל זיע"א שאותם טמאים היו כאמור [לדעה אחת] נושאי ארונו של יוסף. וטענתם הייתה שהעלאת עצמות יוסף היא חובה על כל שבטי ישראל שהושבעו לכך. ואם כן הם נחשבים כ'כלל ישראל' שנטמאו. וידוע כי 'טומאה הותרה בציבור'. דהיינו כאשר כלל ישראל טמאים אין איסור בעבודה במקדש בטומאה, ולכן הם בקשו להקריב את קרבן הפסח במועדו.
ומדוע הקב"ה לא נענה לבקשתם, משום שכל דין טומאה הותרה בציבור שייך כאשר אין מועד שני, ולכן נקבע להם מועד שני להקרבה. וכבר מצינו במדרש רבה שתולה ביוסף את עצם זה שיש פסח שני, שאומר על יוסף 'בזכות עצמותיך הם עושים פסח קטן' (בשלח פרשה כ אות יט). וא"כ כיון שרק להם היה דין של 'כלל ישראל' מה שאין כן לטמאים שיהיו בדורות הבאים, ולולי נושאי ארונו של יוסף, לא היה נקבע פסח שני לדורות.
(מתוק מדבש)
מסופר שכשבאו להודיע לרב מטשעבין על פטירת המהר"א מבעלז, סיפר עליו את הסיפור שהתרחש עמו לפני המלחמה. באחת הפעמים כאשר שהה בעיירת הנופש מארינבאד, ערך שם אחד מנדיבי עם, ר' שמואל געלבווקס את שמחת הבר מצוה לבנו יצחק. גדולי ישראל השתתפו עמו בשמחתו ומהם המהר"א מבעלז וכן הרב מטשעבין, בברכת המזון כובד בחור הבר מצוה בעצמו ולאחר שסיים את ברכת המזון בירך הגפן ושתה את רוב הכוס, אך המהר"א מבעלז שישב לצידו דחק בו שישתה את הכוס כולה, וסיפר ה'טשעבינער רב' שתמה בלבו מדוע דוחק בו לשתות את כל הכוס והרי מבואר בשולחן ערוך (סי' קצ) שאפשר לחלק את היין בין המסובים, אך כמובן שתק מפני יראת הכבוד.
לפתע פנה אליו הבעלזער רב זצ"ל ואמר לו, יעיין נא מר בחכמת שלמה (סי' תרע) שכתב לגבי נס חנוכה שאף שטומאה הותרה בצבור, אך מכיון שהתחילו את עבודת המקדש מחדש, ודאי החינוך בתחילה צריך להיות בטהורים. מטעם זה אמר המהר"א מבעלז רציתי שיגמור הנער את כל כוס היין, שהרי היום הוא נהיה בר מצוה ומתחנך לתורה ומצוות, ראוי שביום זה יתחנך לקיום המצוות בשלמות.