פסחים סא
מדוע הטריף ברבים רבה של וילנא את מאכלי החג של אחד המתפללים?
ושלא למנויו
בנוסח ההגדה אנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח. ואכן המשנה ברורה (סי' תעט סק"ט) בדבריו לגבי זה שראוי שיהיה בליל הסדר בביתו אורחים בשביל אמירת הלל וזימון, מוסיף בשער הציון (שם ס"ק יב) שכבר מבואר בכמה ספרים בשם הזוהר הקדוש (ח"ב פח:) שמצוה להזמין אורח עני בחג, ובפרט בפסח שאומר כל אחד 'כל דכפין ייתי וייכול'.
וכבר תמהו רבים על הלשון 'כל דצריך ייתי ויפסח', הלא קרבן פסח אינו נאכל אלא למנויו. ומפרש בספר 'טעמא דקרא' שמדובר בזמן הזה, שאין לנו קרבן פסח ו'ייתי ויפסח' הכוונה שיעשה את חג הפסח באכילה ושתיה, ומוסיף ואומר 'השתא הכא' אני יוכל להזמינו לאכול ולשתות, אבל 'לשנה הבאה בארעא דישראל' ולא אוכל אז להזמינו, כי אין הפסח נאכל אלא למנוייו (פסחים סא.) וכי תימא מה יעשו אז העניים שלא הזמינום מערב יו”ט ולא שחטו עליהן הפסח על זה הוא אומר 'השתא עבדי, אבל לשנה הבאה בני חורין' ויהיו כולן עשירים ולא יצטרכו לכך שאחרים יזמינו אותם.
מסופר על הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל רבה של ווילנא שבליל התקדש החג ניגש אליו אדם ולחש לו על אוזנו כי אין בביתו מאומה לצורכי הפסח לו ולמשפחתו, והוא בוש מלבקש מאחרים שיתנו לו, וכי אין הוא מרגיש בנוח להתארח בבית אחרים. רבי חיים עוזר שנודע בפיקחותו הרבה, עשה עצמו כשומע דבר שאלה ואז אמר בקול רם: טריפה! כל מה שהכנת לחג הוא טריפה ואסור לך לאכול מאומה! שמעו בני הקהילה כי אחד מחבריהם הכין את צרכי החג והרב פסק לו שהכל נטרף ואסור באכילה, התארגנו מיד ואספו לו את כל צרכי החג ביד רחבה. כך סייע רבי חיים עוזר לאותו אדם בדרך של כבוד.
(פנינים)