מַצֶּקֶת – האם דינה כ'כלי ראשון' או כ'כלי שני'?

הדף היומי בהלכה - סימן שי"ח סעיף י"ג- סעיף י"ד

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



חימום מגבת על האש בשבת

מהי הגדרת 'כלי ראשון' ומהי הגדרת 'כלי שני'? מצקת שמוציא בעזרתה אוכל מכלי ראשון, כיצד מוגדרת המצקת? ומדוע אסור להניח ליד האש מאכל שאינו מבושל והרי בדעתו של האדם לקחת משם את המאכל ? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ח סעיף י"ג - סעיף י"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כלי שני אינו מבשל מים ושאר משקים, ויותר מזה, אפילו לשיטות המחמירות שלמדנו לעיל בסעיף ה' שחוששים בכל דבר שמא הוא מקלי הבישול ומתבשל אפילו בכלי שני, שונה הדבר לגבי מים ושאר משקאות שהם בוודאי לא מקלי הבישול, ומותר להכניסם למים חמים שבכלי שני.

המ"ב עומד על לשון השו"ע שכתב 'מותר לתת קיתון של מים או של שאר משקין בכלי שני', האם מותר לתת את המים רק כאשר הם בתוך קיתון ואילו את המים כמות שהם אסור לתת, דהיינו, וכי סיבת ההיתר זה רק משום שהמים מופסקים ע"י הקיתון? ואומר המ"ב שלא, אלא גם את המים כמות שהם מותר לתת בתוך מים חמים שבכלי שני, ומה שנקט השו"ע 'קיתון' זה בגלל הסיפא, שבכלי ראשון גם בתוך קיתון המפסיק ביניהם, אסור.

המ"ב מבאר מה זה כלי ראשון ומה זה כלי שני, 'כלי ראשון' הוא מה שעומד ע"ג האש, וכאשר שופכים ממנו לכלי אחר, הכלי האחר הוא 'כלי שני', שני אפילו כשהיד סולדת בו אינו מבשל.

'מצקת' שהניח בכלי ראשון ושאב ממנו אוכל, אם המצקת שוהה בכלי הראשון, ודאי שהיא מוגדרת ככלי ראשון, וגם אם היא לא שוהה בפנים אלא משתמש בה כדי להוציא את המים שבכלי הראשון, י"א שהיא מוגדרת ככלי ראשון ואסור לתת לתוכה מים צוננים, אלא ייערה מתוכה את המים החמים לתוך כלי אחר ולתוך אותו הכלי ישפוך את הצוננים.

אסור להניח ליד האש מאכל או משקה שאינו מבושל במקום שהוא יכול להתבשל שם, ואפילו בדעתו לקחת את המאכל או המשקה לפני שהם יספיקו להתבשל, כיוון שחוששים שמא ישכח וישאיר אותם שם ויתחייב משום מבשל, ומותר להניח את המאכל או המשקה רחוק מהאש באופן שלא יתחמם בדרגה של יד סולדת דהיינו, מקום שכריסו של תינוק נכווית בו.

אומר הרמ"א, שגם פירות או שאר משקין הנאכלים כמות שהם חיים, ג"כ אסור, שאם הוא מבשל אותם כיוון שהבישול משביח אותם, שייך בזה משום בישול, ואסור להניחם ליד האש במקום שאם ישהה אותם שם הם יתחממו ויתחייב משום בישול.

המ"ב מבאר את עניין השיעור שמשערים יד סולדת כמקום שכריסו של תינוק נכווית ולא משערים כפשוטו 'יד סולדת', ואומר, שהטעם הוא, כיוון שיש אנשים שיד סולדת אצלם הוא בחום מועט, ויש אנשים שיד סודלת שלהם היא רק בחום מרובה, ממילא אין זה שיעור קבוע, אבל כריסו של תינוק נכווית, זה שיעור קבוע.

דבר שהוא ניזוק כשהוא מתבשל כגון מגבת או כלי, לא חוששים שישהה אותם על האש, ולכן אם כוונתו רק לחמם אותם קצת, מותר.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים