"אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה'" (במדבר לו יג)
סיפר הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין, שפעם סיפר לו רבנו הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל את העובדה דלהלן, והיה נשמע שהוא רוצה שיפרסם את הדברים, וכך סיפר:
"הגיע אלי אחד ואמר לי שמציעים עבור הבת שלו בחור פלוני, ושאל האם לגשת לשידוך, כשהוא אומר שלפי הבירור הוא בחור בעל כשרון גדול ומחדש נפלא, אבל גם אומרים עליו שביר"ש הוא לא מיוחד. אמרתי לו שאינני יודע מה הכוונה בזה, ולכן שאלתי אותו האם בחור זה קובע תפילתו בישיבה, וענה לי שבחור זה אינו מתפלל בישיבה.
"אם כך – אמרתי לו – תברר לי שני דברים ותחזור לומר מה עלה בבירור: א) האם הסיבה שאינו מתפלל בישיבה בשחרית היא מחמת שיושב ולומד עד שעות מאוחרות וקשה לו לקום (אבל הוא מקפיד על זמן ק"ש), או שהסיבה שאינו מתפלל בישיבה היא אחרת ולא מחמת לימודו; ב) תברר היכן הוא כן מתפלל. וחזר אלי אחר כמה ימים לומר, שהסיבה שאינו מתפלל בישיבה אינה מחמת שקשה לו לקום, כי אינו מתאחר כ"כ בשעת השינה, והוא אמנם קם מוקדם, אבל קשה לו להתפלל בישיבה כי לדעתו סוחבים את התפילה ומאריכים בה אריכות יתר. ועל השאלה השניה שביקשתי לברר אמר לי, שהוא מתפלל במנין הכי מהיר שיש באיזור.
"אמרתי לו: הבחור הזה חושב שהישיבה היא אוניברסיטה, והוא מחשיב עצמו סטודנט באוניברסיטה. אם כבודו מעוניין לקחת סטודנט – הוא יכול לקחת אותו".
(דובב שפתים)