השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
טלטול סיר בישול בשבת
האם מותר לטלטל צלחות בשבת שלא לצורך? באיזה אופן מותר ללבוש תפילין בשבת? ומה הדין כאשר נשבר כלי זכוכית, והשברים ראויים לשימוש? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ח סעיף ד' - סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
'מוקצה מחמת חסרון כיס': היינו, כלי שמחמת עדינותו וחשיבותו לא משתמשים בו לשום תשמיש אחר אלא רק לתשמיש שהוא מיועד אליו, כגון סכין של שחיטה או מילה, שלא משתמשים בהם לשאר דברים, ואסור לטלטל אותם בכלל ואפילו לצורך גופו ומקומו אסור.
כלי שמלאכתו לאיסור: היינו, כלי שעיקרו עומד למלאכת איסור, גם אם עיקרו עומד למלאכה לדברים שאסורים בשבת רק מדרבנן, הוא מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטל אותו לצורך גופו של הכלי, ולצורך מקומו, ואסור לטלטל אותו לצורך הכלי עצמו, כגון שהכלי עומד במקום שהוא עלול להינזק, וכ"ש שאסור לטלטל אותו סתם.
סיר שעיקר תשמישו לבישול, אע"פ שלפעמים מאכסנים בו מאכלים, בכ"א הוא מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטל אותו אא"כ זה לצורך גופו ומקומו, ומביא המשנה ברורה, שכאשר יש בתוכו מהתבשיל שבישלו בו, הוא מותר בטלטול.
'כלי שמלאכתו להיתר': היינו, כלי שמיועד לתשמיש כזה שמותר לעשות אותו בשבת, ולכאורה הכלי לא נחשב למוקצה ומותר לטלטל אותו, אבל מבואר שאין לו היתר טלטול ללא הגבלה, אלא מותר לטלטל אותו לצורך גופו ומקומו, וכן לטלטל אותו לצורך הכלי כדי שלא יינזק, אבל אסור לטלטל אותו סתם שלא לצורך, דהיינו, ואם יצטרך את הכלי בשבת, מותר לו לטלטל אותו גם עכשיו כדי שיהיה מוכן לו כשיצטרך אותו, ויש כלים שמותר לטלטל אותם אפילו שלא לצורך כלל, כגון כלים שהם תדירים בתשמיש, דהיינו, קערות, צלוחיות, וסכין שע"ג השולחן, אם כי, גם בהם המשנה ברורה מביא שיש מי שמחמיר, אבל כתבי הקודש, ומאכלים, מותר לטלטל אפילו שלא לצורך כלל.
אין לטלטל תפילין אלא לצורך, והם לא מוגדרים ככתבי הקודש שמותר לטלטל אותם גם שלא לצורך, ומביא המשנה ברורה מהמג"א והט"ז שמחמירים יותר וסוברים, שכיוון שאסור להניח תפילין בשבת, הם מוגדרים ככלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטלם רק לצורך גופם ומקומם, צורך מקומם היינו שצריך את המקום שהם נמצאים בו, וצורך גופם היינו שתפילין הם סגולה לשמירה, ואדם שמפחד ממזיקים, ילבש תפילין והם מגינים עליו, ושופר מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור שהרי תקיעה אסורה בשבת, ולולב מוגדר כמוקצה מחמת גופו, דהיינו כעצים ואבנים, כי הוא לא כלי בכלל.
יש אומרים, שכמו שהתירו לטלטל 'מת' ע"י ככר או תינוק, כך כלי שמלאכתו לאיסור שאסור לטלטלו לצורך הכלי, אבל אם הניחו עליו ככר או תינוק, זה מתיר אותו בטלטול, כך היא שיטת הרא"ש, והרבה מהראשונים חולקים וסוברים שהתירו טלטול ע"י ככר או תינוק רק למת בלבד, אבל גם לשיטתם אומר המשנה ברורה, שאם מונח בכלי דבר שמיוחד לו כגון שום המונח במדוכה או קדירה עם תבשיל, מותר לטלטל את הכלי.
כלי שנשבר, אם השברים ראויים לאיזה שהוא תשמיש ואפילו תשמיש רחוק, הם מותרים בטלטול, ואפילו שהוא נשבר בשבת ובתחילת השבת הוא היה מיועד לדבר אחד, ועכשיו הוא מיועד לדבר שני, לא אומרים שזה 'נולד' ואסור בטלטול, אלא הוא מותר בטלטול רק כשהשברים ראויים למלאכה, או באופן שלא ראויים לשום מלאכה אבל הם עלולים להזיק, שמותר לטלטל אותם כדי למנוע היזק, ודווקא שברים של זכוכית, אבל של חרס, הם פחות מזיקים ויש בזה איסור טלטול.