"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל…" (שמות כ"ז, כ')
במדרש תנחומא (תצוה אות ג') מובא: "א"ר חנינא סגן הכהנים אני הייתי משמש בבית המקדש ומעשה ניסים היה במנורה, משהיו מדליקין אותה מראש השנה לא היתה מתכבה עד שנה אחרת".
ובשו"ת אמרי יושר (לרבי מאיר אריק זצ"ל ח"ב סי' קצה) הביא מדרש זה וכ' והוא פלאי, הרי יש מצוה להדליק את המנורה בכל יום, ואיך קיימו מצוה זו אם היתה דולקת בכל השנה בנס? והשי"ת יאיר עיננו בתוה"ק.
ו'בחומת אנך' (לחיד"א) גם הקשה כן, וכ' ליישב בשם רבי וידאל הצרפתי, שאולי בכל יום היה מחליף פתילה חדשה והדליק אותה מהפתילה הישנה.
ובקובץ 'הבאר' (שנה ח' סי' כה, וכן מובא במקראי קודש חנוכה להגרצ"פ סי' ז), מובא שבועידה הראשונה של אגודת ישראל, שהתקיימה בקטוביץ, התקיים דו שיח בנידון זה בין הרבי מגור ה'אמרי אמת', לבין הגאון רבי חיים סולוביציק מבריסק, ששאל הרבי מגור את השאלה הנ"ל כיצד קיימו את המצוה היומית של הדלקת המנורה? וענה לו רבי חיים שהגמ' אומרת (ביצה כב. וכן פסק הרמב"ם שבת יב,ב), שמי שמוסיף בשבת טיפת שמן לנר שדולק, חייב משום מבעיר, ולפי"ז אפשר לומר שבבית המקדש הוסיפו קצת שמן במנורה בכל יום, וכך קיימו את המצוה של הדלקת המנורה.
האם היה לאהרן בנים נוספים חוץ מ"נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר"?
"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּו"ֹ (שמות כ"ח, א')
וקשה, מדוע צריך לחזור ולפרט את בני אהרן, הרי כבר כתוב לעיל (ו', כ"ג): "ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר".
וכ' האבן עזרא כאן, "ופירש את שמות בני אהרן, אולי בנים אחרים היו לו חוץ מאלה", לכן היה ה' צריך לומר למשה שרק את הד' בנים האלה הקרב.