יום חמישי כ"ה באב תשע"ז
מתי זמן המצוה להכין את צורכי השבת – ביום שישי בבוקר או לפנות ערב?
מצוה להשכים בבוקר יום השישי כדי להכין את צורכי השבת; ויתכן שזו מצוה מדאורייתא. ההשכמה, פירושה – להתפלל שחרית בשעה מוקדמת, ומיד לאחריה להתחיל בהכנת צורכי השבת, אלא אם כן הוא רגיל ללמוד לאחר התפילה למשך זמן קצוב, או עם רבים. ואם כשימתין עד לאחר התפילה לא יוכל לקנות את צורכי השבת - רשאי לקנותם לפני התפילה, ובתנאי שיוכל להתפלל לאחר מכן לפני סוף זמן תפילה. ואף כשהכין את צורכי השבת בבוקר, מצוה לעשות הכנה נוספת גם בסמוך לערב. ויש שכתב שמי שעיקר הכנת צורכי השבת בביתו אינה מוטלת עליו – אינו מצוּוה להשכים. [שו"ע רנ, א, משנ"ב א-ב, וביה"ל ד"ה ישתדל; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 9 ו־14]
האם עדיף להכין את צורכי השבת ביום חמישי או ביום שישי?
את הבישול והאפיה לצורך השבת, ראוי לבצע ביום שישי, ולא קודם לכן, וכדברי משה רבנו ע"ה לישראל: "שַׁבַּת קֹדֶשׁ לה' מָחָר אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ". וכן עדיף לקנות את צורכי השבת דווקא ביום שישי, ואף כשהדבר כרוך בטרחה גדולה יותר, כיון שאז ניכר שהקניה היא לכבוד שבת, אלא אם כן מדובר בקניה לצורך הכנה הנדרשת כבר ביום חמישי. וכן בימי שישי הקצרים, עדיף להקדים את הקניה ליום חמישי. וכן היודע כי ביום שישי לא יוכל להכין את צורכי השבת, חלה עליו מצות ההכנה כבר קודם לכן. וטוב שיאמר על כל דבר שקונה: "זה לכבוד שבת", כי על ידי הדיבור חלה קדושת השבת על מה שקונה. [משנ"ב רנ, ב; ביאורים ומוספים דרשו, 6-8]
מה טעם המצוה לטעום ממאכלי השבת בערב שבת?
מצוה לטעום בערב שבת מתבשילי השבת ומאכליה, כדי לוודא שהם מבושלים כנדרש וטעמם טוב, משום כבוד השבת, וגם כדי למנוע כעס ומריבה בשבת במידה ויתגלה כי טעמם אינו טוב. ויש שנראה מדבריו כי הטעימה היא מצוה מצד עצמהּ. וכתבו ראשונים שהטועם ממאכלי השבת, מאריכים לו ימיו ושנותיו, והמליצו על כך את לשון הברכה האמצעית שבתפילת מוסף: "טועמיה – חיים זכו". ואף בערב שבת 'חזון' מותר לטעום מתבשילים בשריים; ונחלקו הפוסקים אם צריך לפלוט אז את מה שטועם, או שרשאי לבולעו. וגם בשבת עצמהּ – מצוה לטעום מכל התבשילים והמאכלים; ואף על כך המליצו הפוסקים את לשון הברכה הנ"ל. [משנ"ב רנ, ב; ביאורים ומוספים דרשו, 10-11]