היום נלמד: טעויות בברכה
יום חמישי י' בניסן תשע"ז
באיזה מקרה לא ניתן לתקן ברכה אף ב'תוך כדי דיבור'?
מי שטעה וחתם ברכה שלא כראוי, יאמר מיד את נוסח החתימה הראויה, ויצא ידי חובתו. ואם חלף 'תוך כדי דיבור' - שהוא פרק הזמן הדרוש לאמירת "שלום עליך רבי" - מסיום הברכה, לא ניתן לתקנהּ, ואף אם לא הסיח דעתו הימנה, אלא התבונן כיצד לתקן. וברכות שחובתן מדאורייתא, כגון ברכת המזון כשאכל לחם כדי שביעה - אם בשעת אמירת 'שם ומלכות' חשב לברך ברכה אחרת, לא ניתן לתקנן אף בתוך כדי דיבור, אלא אם כן הטעות היתה כעין הברכה הראויה; וכגון שטעה והתחיל 'על המחיה', שהיא כעין ברכת הזן, ומדאורייתא אף יוצאים בהּ ידי חובת ברכת המזון. [שו"ע ב, משנ"ב ה ו־ו, וביה"ל ד"ה ותוך; ביאורים ומוספים דרשו, 4, 6, ו־7]
טעית ובֵרכת 'מאורי האש' במקום על הבשמים - כיצד תנהג?
סדר הברכות בהבדלה הוא: 'הגפן', 'בשמים', 'מאורי האש' ו'המבדיל'. ומי שהתכוון לברך בסדר הראוי, וטעה בלשונו וחתם את אחת מהן שלא כסדר הראוי, וכגון שאמר "מאורי האש" במקום "מיני בשמים" - יתקן את הברכה ב'תוך כדי דיבור' (ראה לעיל), ויצא ידי חובה. אך אם התכוון לברך ברכה מסוימת שלא כסדר הראוי, וכגון שחשב לברך ברכת 'מאורי האש' מיד לאחר ברכת 'הגפן' - אף אם הבחין בטעותו מיד לאחר המילים "מלך העולם", בטרם חתם את הברכה שלא כראוי, יחתום כפי שהתכוון לחתום בשעת אמירת 'שם ומלכות'; והגם שמשַׁנה בכך את סדר הברכות, יוצא ידי חובה. [משנ"ב ו; ביאורים ומוספים דרשו, 10; וראה שם, 8]
באיזה מקרה אוכלים מיד לאחר הברכה דווקא ממאכל אחֵר ולא מזה שבֵּרכו עליו?
מי שבֵּרך על מאכל ברכה שאינה ראויה לו, והיה בדעתו לפטור בברכה זו מאכל נוסף, אשר הברכה שבֵּרך ראויה לו; וכן אם לא היה בדעתו לפטור את המאכל הנוסף, אלא היה מונח לפניו, בין בצלחתו ובין בצלחת מרכזית וכדומה - הברכה חלה על המאכל הנוסף, ויאכל ממנו לאלתר. ואם טעם קודם לכן מהמאכל הראשון, אין זה הפסק. ולדוגמה: היו לפניו שתי עוגות, שאחת מהן ברכתה 'מזונות', והשניה 'שהכל', וסבר שברכת שתיהן 'מזונות', ובֵרך 'מזונות' על זו שברכתהּ 'שהכל', וטעם ממנה וגילה כי ברכתה 'שהכל', יאכל מיד מהעוגה השניה שברכתה 'מזונות', ואינו צריך לברך עליה. [שו"ע ב, ומשנ"ב ח; ביאורים ומוספים דרשו, 16; וראה שעה"צ ט, וצ"ע].