מרן רה"י זיע"א (הגראי"ל שטיינמן) היה אומר איך אפשר לדעת איזו מצוה היא מצוה שכוחה גדול ורב ושהמקיימה זוכה לשכר רב, תראה איפה שיש יצר הרע גדול… היצר הרע הוא המבין הכי גדול במצוות… בשישי שבת הוא שם את כל כוחו להחליש… במועדים, בחנוכה ובפורים ובסוף הזמן… הכל! איפה ששווה הרבה הוא מסיח את דעתם של האנשים. וכן בכוחה וחשיבותה של התפילה בישיבה, ומזה תבין מה שווה התפילה…
מורינו הגרב"מ אזרחי זצ"ל סיפר לנו על רבי ירוחם ממיר, שפעם הוא יצא מהישיבה, וראה שני בחורים שחוזרים עם תפילין תחת שכמם… [כשתהיו משגיחים תבינו שזה גם עניין של בין אדם לחבירו בצערם לראות איך בחור בידיים מפסיד עולם כשלא מתפלל בישיבה…] הוא שאל אותם, מהיכן אתם חוזרים?… הם ענו לו, לנו אין הבדל אם מתפללים בישיבה או במקום אחר, העיקר שמתפללים… אמר להם רבי ירוחם, אם כן – אין הבדל בין מיר לישיבה אחרת, תחפשו לכם ישיבה אחרת…
והסביר רבי ברוך מרדכי זצ"ל: מה זה היה, עונש?… לא. רבי ירוחם לא היה מעניש, וכ"ש שהוא לא היה נוקם… אלא בשביל מה אתה בא לישיבה?…בשביל לקבל! אם אתה בין כה וכה לא מקבל אז באמת מה העניין להיות בישיבה?…
ישיבה נותנת! בישיבה באופן נורמלי יש גדולי עולם, ואפשר כל כך הרבה לקבל… פה בישיבה אפשר לקבל מכל אחד! ויש מה לתת… ומי שבאמת רוצה לקבל – יש ממי לקבל! אלא מה… אתה לא מקבל, אז מה העניין להיות במיר?… תלך לבית כנסת שאתה התפללת בו ותלמד שמה… במקום תפילה שם תהא רינה… מה זה משנה…
הרב אברמסקי זצ"ל כשהיה גאב"ד בלונדון
– אתה רוצה באמת לגדול? אתה רוצה באמת לעלות?… אם הגמרא אומרת בסוף נדה (ע, ב) מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה, אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם?… אלא יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו וכו', ופה הגמרא לא אומרת הרבה עשו ולא עלתה בידם… הגמ' שואלת א"כ למה הזכירו בתחילה שצריך להרבות בישיבה? כי הא בלא הא לא סגי… צריך תורה ביחד עם התפילה.
אי אפשר להיות יותר חכמים מן הגמרא… תפילה זה העיקר! אתה רוצה באמת לגדול? אתה רוצה באמת להיות תלמיד חכם?… אתה רוצה להיות למדן?… בלי תפילה זה לא הולך!
הרב אברמסקי זצ"ל כשהיה גאב"ד בלונדון, ונכנס לבית חולים לבקר את אחד הגבירים בקהילתו, הגביר שכב על המיטה בחוסר אונים ואמר יש לי הרבה כסף… אני מוכן לתת מחצית מרכושי אם אני אהיה בריא ואוכל לבא לבית הכנסת… אמר רבי יחזקאל אברמסקי: "ואני ברוב חסדך אבא ביתך"…! יש כאלו שקמים לתפילה בישיבה ובטוחים שהקב"ה חייב להם תודה על כך שהם באו… אבל זה מתנה של הקב"ה שאתה בכלל יכול לבא להתפלל… ולא סתם מתנה, ברוב חסדך! זה לא סתם חסדך, אלא ברוב חסדך… אדם בריא, ויכול לבא ולהתפלל, יש לי כתובת… יש מישהו שרוצה לענות לי… הוא מעוניין לשמוע אותי…
סיפר לי הרה"ג ר' ישראל טרבלסי
סיפר לי הרה"ג ר' ישראל טרבלסי (הוא הוציא לאור ג"כ של 'אפיקי אי"ל' – שיעורים של מרן רה"י זיע"א על ספרי המוסר ביסודות הדת) הוא היה מקורב מאד לראש הישיבה הג"ר ברוך ויסבקר זצ"ל ולמד אצלו בישיבת בית מתתיהו. פעם אחת הוא שאל אותו, ישראל… מי לדעתך הכי הצליח בזמנך בישיבה… אמר לו: אני רוצה לאכזב את הרה"י… חלק מאלו שהרה"י תלה בהם תקוות, הם היו אכן גאונים ועילויים – לא יצא מהם הרבה… למה? כי היה בהם אלו שלא היו להם כ"כ מידות טובות, הם רק הגיעו לאיזה מקום – הם הסתכסכו עם הרה"י או המנהל או ההורים, והם חיפשו ישיבה אחרת, עד שהם נשארו בבית. אבל אלו שהיו בעלי מידות טובות, גם כאלו שלא היו כ"כ כשרוניים – הם הצליחו, ואהבו אותם, ורצו בקרבתם… רבי ברוך נשקו על ראשו ואמר לו, רואים שגדלת בבית של רבי אהרן לייב זיע"א.
מידות… לחשוב על השני… כל המהות שלנו זה לחשוב על השני…
(מתוך מאמר נרחב שיפורסם אי"ה בגליון 'לקראת שבת' ויקרא)