לרגל יומא דהילולא של הרה"ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א, שנתבקש לישיבה של מעלה בה' אלול תרע"ח, נצטט להלן שני סיפורים שהובאו בגילון 'אהל מועד' – לעלוב, אשר ראה אור בערש"ק האחרונה, וסופרו על ידי הגה"ח רבי שמואל פרוש שליט"א כפי ששמע אותם מזקני ירושלים.
החסיד רבי לייב‘קה גלויברמן זצ“ל סיפר על חותנו החסיד רבי שלום ברוך פריזנט זצ“ל שהיתה לו חנות יין ומשנפטר בצעירותו ניהלה אלמנתו את החנות. היא יצאה מדי יום מביתה אל החנות וגם באותו יום חרפי ששלג גדול ירד וכיסה את פני הארץ לא וויתרה על מנהגה והתכוננה לצאת אל החנות.
בניה שראו אותה מתכוננת ביום כזה לצאת אל החנות ביקשו למנוע בעדה. הם ניסו לשכנע אותה שבין כה לא יפקדו לקוחות את החנות ביום חורפי כזה.
אך האלמנה הזקנה טענה לעומתם שהיא חייבת לפקוד את החנות כי הרבי הרדצ“ש עובר מדי יום לאחר תפילתו על יד החנות ומתעניין לשלומה וכך הוא נוהג מדי יום לומר לה: ”גוט מארגן גיטל, וואס מאכסטו“, ועל זה אינה מוכנה בשום אופן לוותר כי אם לא תלך הרי שיחסר לה ה‘גוט מארגן‘ הלבבי של רבי דוד צבי שלמה.
עוד מספר הגה"ח רבי שמואל פרוש: "שמעתי מהרה"ח רבי פינטשע בידרמן זצ"ל ששמע מהחסיד רבי יצחק געריש גליקזון זצ"ל שבטרם ילדה רעייתו את אחד מילדיהם היתה מקשה ללדת וחייה היו בסכנה, ולכן פנה ר' יצחק ללכת אל הרופא להזעיקו לבוא אליו.
"בדרכו אל הרופא עבר על יד בית אביו רבי הערש זצ"ל שראה אותו ממרפסת ביתו צועד ברחוב. הוא שאל את בנו להיכן מועדות פניו ואמר לו שהוא בדרכו אל הרופא וסיפר לו את כל הנ"ל על רעייתו.
"התפלא אביו בפניו ותמה בפניו: "האם במצב כזה הולכים אל הרופא, הלא במצב מסוכן כזה הולכים תחילה אל הרבי הרדצ"ש להזכירה בפניו…
שמע ר' יצחק לדברי אביו ר' הערש ומיד שם את פעמיו אל מעון קדשו של רבינו הרדצ"ש שהתגורר בחצר ה'גאזלאנעס'.
היה זה לפנות בוקר והרדצ"ש היה עסוק אז כדרכו בהכנת משקה התה ובנקיון הכוסות.
נוהג היה רבי דוד צבי שלמה לומר בשם הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע שמשקה התה הוא משקה מן השמים – והראיה לכך היא שככל שהכוס נקיה יותר כך הטעם משובח יותר.
תיכף משנכנס ר' יצחק לביתו של הרדצ"ש פנה אליו הרדצ"ש ואמר לו: "כנראה באת לכאן כדי לבשר בשורת מזל טוב, נו, מזל טוב".
מיד חזר ר' יצחק לביתו וכשיצאו בני משפחתו לקראתו אמר להם מזל טוב. והוברר הדבר למפרע שבאותה עת שהרדצ"ש אמר 'מזל טוב' אז ילדה רעייתו בשלום לשמחת כל בני המשפחה.