הפרנסה מעסיקה את האדם במשך רוב ימיו, כשתמיד מחשבתו עובדת כיצד להרוויח, היכן לקנות, איפה להשקיע וכיצד לשרוד את החודש. כולנו מאמינים בבורא, אך לא תמיד בוטחים בו בלב שלם. כדי ליצור לעצמנו חיים שלווים יותר, צריכים אנו לבטוח בהשם יתברך שייתן לנו את פרנסתנו ברווח, ללא דאגות ופחדים. כשיש ביטחון ואמונה שהכל נקצב מראשית השנה, קל הרבה יותר לנצל את הזמן ללימוד תורת השם, למשפחה, לדברים שעושים לנו טוב וממלאים אותנו בסיפוק, מה שיוביל אותנו לחיים רגועים ושלווים יותר.
עלינו לזכור תמיד, כי בורא העולם מפרנס אפילו את הנמלה הקטנה ביותר ומעניק לה את מזונה במשך כל חייה, ואם כן, קל וחומר שידאג לנו, לומדי התורה ושומרי המצוות, נזר הבריאה.
ומכאן לסיפור הבא ששמעתי מכלי ראשון:
יהודי יקר שאני מכיר אישית, המגדל בלי עין הרע 8 ילדים בביתו, סיפר לי דברים כהווייתם.
אותו יהודי הינו אברך בן תורה שאשתו עובדת כמזכירה. משך כל השנים הספיקה המשכורת כדי לחיות את חייהם בצמצום, אבל אחרי שמונה ילדים הפך המצב להיות מאוד קשה. הייתה לו דירה בת 5 חדרים אותה רכש ב׳טאבו משותף׳ ועליה שילם משכנתא בגובה 6,400 ₪ בחודש, מה שמאוד הכביד עליהם. יצא שכל המשכורת של אשתו הלכה לתשלום המשכנתא וההוצאות השוטפות, בעוד שעם המשכורת של הכולל היה עליו לכלכל את כל הבית.
אחרי שמונה ילדים הוא התקשר לרבו כדי להיוועץ עימו כדת מה לעשות, האם לצאת לעבודה, או להמשיך ללמוד תורה מתוך הדחק. רבו הורה לו להמשיך בכולל ולסמוך על בורא העולם הזן ומפרנס את הכל.
תקופה קצרה לאחר מכן זכה ונולדו לו תאומים. בכך הגיע מניין הילדים בביתו ל־10. שוב הטריד נושא הכלכלה את מנוחתו והוא החליט ללכת אל ביתו של אחד מגדולי ישראל ולהתייעץ עמו.
אותו גדול הדור אמר לו שבורא העולם זן ומפרנס ונותן לכל בריה ובריה די מחסורה הנצרך, ומשכך שלא יעזוב את הכולל ושיסמוך על הבורא שימציא לו את כל צורכו ברווח. הוא יצא משם בהחלטה אמיצה להוסיף בלימוד התורה ולהתחזק באמונה שהכל מאיתו יתברך, מבלי להרבות בהשתדלות נוספת.
מספר ימים לאחר מכן, השכן המבוגר שלו שהיה שותף איתו בטאבו, חטף דום לב והלך לעולמו. ומכיוון שהמשכנתא הייתה רשומה על שם השכן, ביטוח החיים שילם את כל הכסף לבנק. במילים אחרות: כל המשכנתא שולמה עד השקל האחרון.
זאת ועוד, לאחר שנגמרו ימי השבעה, מקבל אותו אברך שיחת טלפון מעורך דין. בתחילה הוא נבהל מהשיחה המפתיעה בצהרי היום, אבל מיד נכנס העו״ד לגופו של עניין והנחית עליו פצצה: הוא סיפר שהשכן שנפטר כתב בצוואה, כי מאחר ולשכן השותף נולדו עוד שני ילדים והוא יודע שתשלומי המשכנתא מכבידים עליו מאוד, הרי שהוא מעניק לאברך את הדירה במתנה, כולל הטאבו שיהיה רשום עליו, כדי שיוכל ללמוד תורה ללא טרדות וללא דאגות.
מאחר והדירה של האברך הייתה צמודה לדירה של השכן, כל מה שהיה צריך זה רק לשבור קיר אחד והדירה התרחבה והפכה לבית אחד גדול שיכול לאכלס את כל המשפחה בהרחבת הדעת ובמנוחת הנפש.
כך הרוויח האברך דירה של עשרה חדרים, ללא משכנתא, מבלי לעזוב את הגמרא ולו לרגע. החלק המפתיע בכל הסיפור זה שהשכן הדגיש בצוואה כי החליט להוריש לאברך את הדירה מאחר והוא אברך כולל עם עשרה ילדים. הוי אומר, שהעובדה שהוא המשיך ללמוד תורה מתוך הדחק ולא יצא לשוק העבודה, היא זו שהובילה לכך שיקבל דירה שלמה במתנה ובנוסף יזכה לכיסוי מלא למשכנתא על הדירה הנוכחית.
הסיפור מבהיל ביותר ומוכיח בבהירות: תעשה למען בורא עולם ותיוושע בכל הישועות, בלי מאמץ ועד פתח הבית.
(הרב חייים זאיד בקהילה כה שבט תשפג הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון למעשה לתגובות ולחומר נוסף [email protected])