לפני מאות שנים חי בברצלונה שבספרד יהודי תלמיד חכם וירא שמים. שמו היה רבי יעקב, והוא כונה "איש תם", על שהיה "איש תם יושב אוהלים". כל היום היה ספון באהלה של תורה והוגה בתורה הקדושה.
"רבי יעקב איש תם" לא היה יוצא מבית המדרש לשום עניין שבעולם, מלבד למטרה אחת – להשכנת שלום בין איש לאשתו. אם נודע לו על מקרה שהתערער ה'שלום בית', היה סוגר את הגמרא וממהר לביתם של בני הזוג, ובלשון נעימה היה מדבר על לבם, עד שהיה עולה בידו להשיב את השלום על כנו.
אשתו הצדקנית העמיסה על עצמה את עול פרנסת הבית. מדי פעם היה אומר לה: "את עובדת קשה, אולי אעזור גם אני בפרנסת הבית", אך היא דחתה אותו ואמרה: "דע לך, אין דבר בעולם שגורם לי נחת יותר משקידתך בתורה. אני מוכנה להעמיס עלי עוד עבודה ובלבד שתישאר ספון בין כתלי בית המדרש ולא תעזוב את לימוד התורה אפילו לשעה אחת".
יום אחד הוא שב לביתו בתום יום לימודיו, והנה הוא רואה שפניה של אשתו אינן כתמול שלשום.
מה קרה?
אמרה האשה: "ארבע בנותינו הגיעו לפרקן ואיננו יכולים להשיאן. ביתנו ריקם, אין לנו מאומה לתת להן כנדוניה, ובלי נדוניה איש אינו רוצה בהן. כל חברותיהן נשואות זה מכבר ומגדלות את ילדיהן, ואילו בנותינו יושבות בביתנו מסכנות ועלובות נפש. עד מתי?"
אמר לה: "הלא אמרתי לך שאחפש לי עבודה שיש עמה פרנסה ברווח".
אמרה לו: "חלילה שתבטל תורה! כי טוב סחרה מכל סחורה. אך יש לי עצה: לך לעיר הסמוכה, היכנס לבית הכנסת בין מנחה לערבית ודרוש בפני הציבור בדברי תורה. בסיום הדרשה סַפֵּר להם על ארבע בנותינו שהגיעו לפרקן, ודבר על לבם שיואילו להשתתף במצוה הנעלה של הכנסת כלה, וה' הטוב יעזור".
האיש שמע בקול אשתו. האשה ציידה אותו במעט אוכל והוא יצא לדרכו. בין שתי הערים הפריד יער גדול. הוא נכנס לעבי היער כדי לחצות אותו בדרכו אל העיר השכנה. כשתקף אותו הרעב, פתח את תיקו, הוציא כריך והתיישב לאכול.
לפתע הופיע מולו אדם בלתי מוכר. הוא היה אדם בעל מראה מרשים, גבה קומה, לבוש בבגדים הדורים. שאל אותו: "מאין אתה ולאן אתה הולך?"
רבי יעקב איש תם לא הכיר את האיש, על כן תחילה התחמק מלהשיב לו. אך לאחר שהאיש שב והתעניין בו, התרצה רבי יעקב וסיפר לו על מטרת הליכתו לעיר הסמוכה: "זכיתי לשבת כל ימי להסתופף באהלה של תורה. אשתי הצדקנית נטלה על עצמה את עול הפרנסה. אולם לאחר שארבע בנותי בגרו והגיעו לפרקן והפרוטה אינה מצויה בכיסנו, לא נותרה לי ברירה, נאלצתי לעזוב את בית המדרש ולכתת רגליי אל העיר הסמוכה, כדי לדבר על לבם של יהודי העיר להשתתף במצות הכנסת כלה".
אמר לו האיש: "חלילה לך לעזוב את בית המדרש! מדוע בני עירך אינם תומכים בך? הלא הם מכירים אותך ויודעים על גודל שקידתך בתורה, מדוע הם לא נרתמו לעזור לך? מדוע הם לא מנעו ממך לכתת את רגליך? ומה עם כבוד התורה?!"
ואז האיש הפתיע אותו. הוא שלף מתיקו אבן יקרה, מסר אותה לרבי יעקב איש תם ואמר לו: "זהו יהלום יקר. אני נותנו לך במתנה. בכסף שתקבל עבורו תוכל להשיא את בתך הבכורה ברווח".
רבי יעקב לא ידע כיצד להודות לאיש העלום, שהופיע בדרכו כמלאך מושיע. הוא נפרד ממנו לשלום ומיהר לשוב לביתו כדי לבשר לאשתו על הישועה הגדולה שה' שלח לו משמים.
כשהופיע בפתח הבית נבהלה אשתו ושאלה: "מה קרה? מדוע כבר שַׁבְתָּ?"
רבי יעקב סיפר לה על המפגש המפתיע עם אותו אלמוני. הוא פתח את תיקו והראה לה את היהלום הנוצץ שקיבל ממנו במתנה. אין מה לומר, ממש נס גלוי, ישועה משמים. עתה יוכלו לחתן בקלות את בתו הבכורה. הרי כעת יש להם לא רק בת מצוינת וכלילת המעלות, אלא גם נדוניה מכובדת…
ואכן השמועה עשתה לה כנפיים, ומאותו יום התחילו לזרום הצעות רבות לבתם הבכורה. תוך זמן קצר היא מצאה את זיווגה, בן תורה בעל מדות. הם נישאו בחתונה מכובדת, ועוד נשאר לרבי יעקב איש תם סכום כסף גדול לכלכל את מחייתה של משפחתו, בעוד הוא ממשיך לשקוד על התורה מימים ימימה.
כעבור כמה חודשים פנתה האשה אל רבי יעקב איש תם ואמרה לו: "לאחר שזכינו להשיא את בתנו הבכורה, כעת הגיע הזמן להשיא את בתנו השניה. מניין ניקח כסף לנדוניה שלה?"
אמר האיש: "אמנם אצל בתנו הבכורה נעשה לנו נס משמים, אך אין סומכים על הנס. על כן, מה שעשיתי עבור הראשונה – אעשה עבור השניה. אלך לעיר הסמוכה ואתְרים את יהודי העיר למצוות הכנסת כלה".
הוא יצא לדרכו. גם הפעם נכנס אל היער בדרכו אל העיר הסמוכה. והנה מן השמים זימנו לו את אותו איש מסתורי. האיש שאל אותו למעשהו. הפעם הוא השיב לו מיד ואמר שכמעשהו בראשונה – כן עתה.
והאיש שב על דבריו כבראשונה: "חלילה לך לעזוב את בית המדרש! מה עם כבוד התורה?!" הוא פתח את תיקו, שלף יהלום מבהיק וּנְתָנו לרבי יעקב. חזר רבי יעקב לביתו שמח וטוב לב ובישר לאשתו כי גם בפעם זו נושע מן השמים בדרך פלאית.
גם הבת השניה מצאה את זיווגה במהרה והקימה את ביתה. כעת הגיע תורה של הבת השלישית. אמרה לו אשתו: "לך אל היער, בטוחה אני שכשם שמן השמים הושיעונו פעמיים, יושיעונו גם בפעם הזאת. היד ה' תקצר?! חסדי ה' כי לא תמנו!"
וכך היה. ביער פגש רבי יעקב באותו אדם והוא נתן לו יהלום יקר עבור בתו נישואי בתו השלישית. הבת מצאה את זיווגה וזכתה אף היא להקים בית נאמן בישראל. כעת הגיע זמנה של הבת הרביעית. רבי יעקב כבר מלומד מניסים… יצא לדרכו, נכנס אל היער והמתין…
אלא שהפעם האלמוני בושש לבוא. רבי יעקב המתין בקוצר רוח, ציפה לבואו, אך לשווא. הוא כבר נואש. חשב בלבו: לא בכל יום מתרחש נס, הפעם כנראה אצטרך לפעול בדרכים טבעיות להשגת הכסף.
ואז, רגע לפני שהוא התכונן להמשיך בדרכו לחצות את היער אל העיר הסמוכה, ראה מרחוק את האיש המסתורי פוסע לעברו. אלא שבניגוד למפגשים הקודמים, הפעם פניו היו רעות, עיניו רשפו אש.
האיש פתח את תיקו, אלא שהפעם במקום להוציא מהתיק יהלום יקר, הוא שלף מתוכו חרב חדה וכיוון אותה לעבר רבי יעקב איש תם.
רבי יעקב החל לרעוד בכל גופו. הוא לא ידע את נפשו מרוב מורא ופחד. בקול רוטט פנה אל האלמוני ושאלו: "מי אתה? מה קרה לך? מדוע שינית את התנהגותך כלפיי?"
ואז פתח האיש ואמר לו: "אני השטן, אני היצר הרע, אני מלאך המוות. הייעוד שלי הוא להכשיל אנשים בחטאים ועבירות. יש לי חיילים רבים שאני שולח אותם לכל מיני מקומות והם מכשילים את האנשים בכל מיני חטאים ועבירות. לפני כמה שנים בא אלי אחד מחיילי הנאמנים והודיע לי שיש עיירה שלמה שכל היהודים בה הם אנשים צדיקים ויראי שמים, הם חיים בשלום ובאחווה, אין ביניהם שום ריב ומחלוקת".
"אינני יכול להשלים עם מצב שבו כולם חיים בשלום" – אמר האיש האלמוני, הלא הוא הסטרא אחרא. "כששורר שלום – השכינה שורה, וכשהשכינה שורה, הם רואים ברכה בכל מעשה ידיהם. מבחינתי זהו מצב ביש".
"החלטתי" – המשיך השטן בדבריו – "שאני עצמי אבוא לעיר ההיא ואפעל בכל כוחי כדי להכשיל את תושביה. די לי שאגרום להם למריבה קטנה, והיא כבר תפרה ותרבה מעצמה… וכך עשיתי. הצלחתי לזרוע בתוכם מריבה קטנה ומיד לאחר מכן עזבתי את המקום. הייתי רגוע, ידעתי שתוך זמן קצר אש המחלוקת תתלקח ותאכל את כל העיר".
"ואז, בעודי פוסע חזרה מן העיר ההיא, פגשתי אותך ביער. שאלתי אותך מניין אתה ולאן פניך מועדות. סיפרת לי שאתה בדרך לעיר ההיא. כששמעתי זאת, חרב עלי עולמי. ידעתי שאתה מוסר את נפשך להשכנת שלום והתברכת בחכמה ובלשון לימודים. חששתי שאם תבוא למקום ההוא ותשמע על המחלוקת שהצלחתי לזרוע שם, לא תעזוב את העיר עד שתיישב את ההדורים ותשכין שלום בין כל תושביה. אתה עלול 'להרוס' לי את כל מה שפעלתי שם.
"אמרתי לעצמי: אני מוכן לתת לך כל הון שבעולם, אני גם מוכן שלא תעזוב את בית המדרש ותשקוד כל היום על התורה, ובלבד שאצליח למנוע ממך מלהגיע לעיר ההיא. וכך עשיתי. נתתי לך יהלום יקר כדי לממן את נישואי בתך הבכורה, ובכך חסכתי ממך את הצורך לבוא לעיר ההיא.
"ואכן, בחודשים שלאחר מכן המחלוקות והמדנים בעיר ההיא פרו ורבו. אבל עדיין גובה הלהבות היה נמוך יחסית. כעבור שנה, כשפגשתי אותך בשנית, חששתי שאם תבוא לעיר ההיא עדיין יש סיכוי שתצליח לכבות את אש המחלוקת ולהשיב את השלום על כנו. לכן החלטתי גם הפעם לתת לך יהלום יקר, כדי למנוע ממך להגיע לעיר ההיא.
"בינתיים הלהבות של אש המחלוקת היתמרו לגבהים, האש אחזה בכל פינה. המחלוקת סחפה את כל תושבי העיר. כשפגשתי אותך בשלישית, חששתי שעדיין יש סיכוי קלוש שעל ידי התמסרותך לעניין תצליח להשתלט על האש. לכן גם בפעם השלישית נתתי לך יהלום יקר, כדי למנוע את בואך לשם.
"מאז כל העיר היתה למאכולת אש. זהו זה, יותר אין סיכוי לשכך את המחלוקות, הקטטות והמדנים שהשתלטו על העיר. לכן, כשפגשתי אותך כעת, אמרתי לעצמי: סוף סוף אני יכול לבוא אליך בלי מסוה, להופיע בפניך בפרצופי האמיתי. מצדי אתה יכול לכתת רגליך וללכת לעיר ההיא ולאסוף כסף לחתונת בתך. אין שום סיכוי שתצליח לגאול אותם מן המחלוקת. הם אבודים!".
האיש סיים את דבריו ונעלם כלעומת שבא. רבי יעקב איש תם היה המום. מה יעשה עכשיו? אין ברירה, הוא חייב להגיע לעיר ההיא כדי להתרים את תושביה למצות הכנסת כלה.
הוא הגיע לעיר. פגש את היהודי הראשון ושאל אותו היכן יוכל להתאכסן. השיב אותו אדם: "אין סיכוי שתמצא כאן אכסניה. ראובן הוא רשע מרושע, שמעון קמצן גדול, לוי נוכל, תיזהר ממנו"… וכן הלאה. ניגש ליהודי אחר, ואף הוא פתח בנאום של גידופים והשמצות כנגד תושבי העיר.
מה יהיה? רבי יעקב איש תם החליט להפעיל את כל הניסיון שלו בהשכנת שלום בין תושבי העיר, ולה' הישועה. הוא החל לשוחח בנפרד עם כל תושב שפגש בדרכו. כאהרן הכהן בשעתו הצליח בתבונה רבה לסלק את הטינה והשנאה שהצטברו בלבותיהם של האנשים זה על זה. הוא ביקש מהם להתכנס בבית הכנסת הגדול בעיר, והודיע להם שברצונו לדרוש בפניהם דרשה חשובה ומעניינת.
כל תושבי העיר התכנסו בבית הכנסת הגדול לשמוע את דרשתו של האורח. רבי יעקב איש תם עלה לבמה, פתח ואמר: "אחים אהובים! דעו לכם שאתם שווים הרבה כסף"…
הם שמעו 'כסף' והשתתקו…
ואז המשיך ואמר: "אני רוצה לספר לכם מה הביא אותי אליכם". והוא החל לגולל בפניהם את כל הסיפור מתחילתו. הוא תיאר את מפגשיו ביער עם האיש האלמוני, עד שהתגלתה זהותו האמיתית. וסיים את סיפורו בהודעתו של השטן כי הם 'אבודים' ואין סיכוי לסלק מתוכם את אש המחלוקת ולהשכין ביניהם שלום.
הכריז רבי יעקב באוזני כל הציבור: "הבה נשלח חץ בעיניו של השטן ונַראה לו שהוא טועה! אבל לשם כך צריך רצון אמיתי, הרבה מאמץ, והרבה הרבה סיעתא דשמיא. אבל מקובלנו כי 'הבא ליטהר מסייעין אותו'. אנו נתאמץ ונעשה מה שביכולתנו, ומן השמיים יעזרו".
וכך היה. רבי יעקב איש תם שהה בעיר עוד ימים רבים, עד שעלה בידו לכבות את אש המחלוקת ולהשיב על כנם את האהבה ושלום ששררו שם בעבר.
יום לפני עזיבתו את העיר לשוב לביתו, אספו לו תושבי העיר בתוך זמן קצר סכום עתק, שהיה בו כדי להשיא את בתו הרביעית ברווח ובכבוד, ועוד נשאר סכום כסף גדול למחייתם של בני משפחתו למשך תקופה ארוכה.
למדנו מכאן כמה גדול השלום וכמה קשה ומסוכנת אש המחלוקת המכלה את כל מי שנקרה בדרכה.
(רבי אילן גוזל שליט"א – פלא דורש בין אדם לחבירו)