הביא רש"י מה שדרשו חז"ל (מכילתא): 'כשתבוא שבת, יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה, שלא תהרהר אחר מלאכה'. וכתב ה'אליה רבה', שלכן אמרו חז"ל 'כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו', כי שכר זה הוא מדה כנגד מדה, כי מצד הדין מותר להרהר בעסקיו בשבת ורק הדיבור אסור, אך בשכר שהוא מתגבר על עצמו 'לפנים מגדרי הדין', ושוכח מצערא דיליה לשמוח ביום השבת כאילו כל מלאכתו עשויה, על כן יזכה שכך יהיה באמת, ויתן לו השי"ת כל משאלות לבו לטובה.
זכורני לפני כארבעים שנה, שמצבו הכספי של אאדמו"ר הרה"ק מלעלוב זי"ע היה דחוק מאד, ובלית ברירה יצא לחוץ לארץ כדי לאסוף תרומות לצרכי ביתו, ונדד ללונדון ולאמריקה ושהה שם כחצי שנה, עד שלבסוף הצליח לאסוף בעמל ויזע סכום מכובד, אולם טרם חזר לארץ ישראל ביקר בטורונטו שבקנדה והתאכסן שם אצל משפחת וועכטער, בהיותו שם ביום שבת קודש עם צרור כספו, הצליח בן בליעל להיכנס אל בית האכסניא וגנב את כל צרור הכסף, והיה הדבר לפלא שזולת צרור זה לא שלח ידיו בשום דבר אחר מחפצי הבית, ויהי כאשר הגיע דבר הבשורה המצערת לאזני בעל הבית, הצטער וחשש מאד מתגובתו של אאדמו"ר זצ"ל, אולם כשמעו את דבר הגניבה יצא מיד בריקוד ובמחול ושר ניגוני שבת ברוב שמחה וחדוה, וכראות כן בעה"ב הלך מיד לפרסם דברים כהווייתן בקרב כל בני העיר, והבינו כולם שאיש קדוש שוכן בקרבם, ושיחרו רבים לפתחו ונתנו לו נתינות הגונות, ובסוף חזר לארץ ישראל בסכום גדול יותר ממה שאסף במשך כל תקופת גלותו, והיינו דקאמרי שהמענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים .כשם שצריך להסיח דעתו מ 'מלאכתו', כך צריך 'לשכוח' מכל צרה דאגה יגון ואנחה שיש לו.
בזוה"ק (שנוהגים לאומרו בליל שב"ק) 'אלא הכי תאנא, כל ברכאן דלעילא ודלתתא ביומא שביעא תליין', ועל כן לא ירד בו מן כי מיום זה מתברכים כל ששת ימי המעשה, עיי"ש.
הרי לך שהשבת היא מקור הברכה, והיא כעין מעיין אשר ממנו נמשכים כל ההשפעות הטובות, ברוחניות ובגשמיות, בכל העולמות העליונים והתחתונים.
וביאר הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל על פי ה'פשט', במשל לאיש שהלך אל החנות לקנות דבר מה, והנה היא סגורה ונעולה, אין יוצא ואין בא, התפלא מאוד ושאל מה יום ומיומיים, מדוע סגורה החנות באמצע היום שלא כפי הרגילות, שמא יש מחסור בסחורה?
השיב בעל החנות מבפנים ואמר לו: "אדרבה, זה עתה הגיעה משאית מלאה בסחורה חדשה, ופרקה את כל ה'מטען' בפתח החנות, אין לנו ברירה אחרת אלא לנעול את הדלת לשעה-שעתיים ולסדר הכל על מקומו ועל מכונו, ואז נשוב לפתוח ולמכור לכל המעוניין…" – כך כביכול בשב"ק 'החנות סגורה' ולא ירד המן, כי עתה 'מסדרים' את כל ההשפעות לכל הימים הבאים… (תפארת שמשון בראשית).
(מתוך באר הפרשה יתרו תשפ"ג)