שאלה: האם ירקות שיש בבית נאסרים כשהגיע מועד הביעור?
ירקות שנמצאים בבית לפני זמן הביעור אם יש בהם לא יותר משיעור ג' סעודות לכל אחד מבני הבית אינם נאסרים ואף אין צורך להפקירם, וזאת גם אם בפועל אינו אוכל את כולם באותו יום, כמבואר בדרך אמונה (פ"ז בה"ל ק"ד), ואם יש כמות גדולה מאוד יפקיר בפני שלושה ולא יחזור ויזכה רק לאחר שבודאי עבר זמן הביעור. אבל מה שהיה בחנות ולא נתבער, יש לחוש שנאסר, ואסור לקנות אף פחות משיעור ג' סעודות לאחר שעבר זמן הביעור.
והדבר נוגע מאוד לגבי קופסאות שימורים של מלפפון חמוץ, או סלט מטבוחה בקופסאות מיבול נכרי, המכיל עגבניות ופלפל, שיש להקפיד שלא לקנות לאחר זמן הביעור ואף לא לאכול באולמות ומלונות, וראוי להשגיח שיהיה מיבול חו"ל או שישית.
ולגבי זמן הביעור בירקות, כפי ששמעתי מהגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א מרבני בית המדרש להלכות התלויות בארץ, יש שני צדדים בחזון איש (סי' ט"ו סק"ג) האם הוא חל כשנגמרו הירקות שנלקטו בשביעית מן השדות ונרקבו כל הירקות שנותרו בשדות מלקיטת שביעית, ולפי הצד הזה נמצא שכבר הגיע זמן הביעור של הירקות הנ"ל בימי חג הסוכות; או שכל זמן שיש ירקות שגדלו בשביעית והגיעו לעונת המעשרות – אף שלקיטתם בשמינית [כלומר לאחר ראש השנה תשפ"ג] ומעיקר הדין אין בהם קדושת שביעית – בכל זאת נחשב שלא כלה ירקות מן השדה ולא הגיע זמן הביעור, ורק כשיכלו יהיה ביעור. וגם לפי הצד הזה, זמן הביעור בעגבניה חל כבר בר"ח חשון, במלפפון בז' חשון, ובפלפל הוא יחול בר"ח כסליו. ומדברי החזו"א נראה שנוטה יותר לצד השני שהביעור מאוחר יותר, לכן פרסמו בלוח מטעם בית המדרש להלכות התלויות בארץ 'זמן ביעור שלב א" לפי הצד הראשון שמקדים לסוכות, ו'שלב ב" כהצד השני.