מה נחשב קריאה למפרע? │ האם יוצאים ידי חובה בקריאת המגילה בעל פה? │ ומה הדין באופן שהמגילה כתובה בשפה אחרת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"צ סעיפים ו' – י']
קריאת המגילה למפרע
אדם שקורא את המגילה למפרע, דהיינו, שקורא את הפסוקים האחרונים לפני שהוא קורא את הפסוקים הראשונים, אפילו אם מדובר רק בפסוק אחד, בכל זאת לא יצא ידי חובה, וכן אם קרא את הראשון ואת השלישי ואחר כך את השני, אף על פי שהוא קרא למפרע פסוק אחד בלבד, לא יצא ידי חובה, אלא יתחיל מהפסוק השני ששכח, וקורא על הסדר, וכן אם קרא פרשה שנייה לפני הפרשה הראשונה, לא יצא ידי חובה, ואפילו שקרא עניין שלם לאחר הפסוק שדילג, ואחר כך חזר לפסוק שדילג, לא יצא ידי חובה, וכן דילוג תיבה אחת נחשב קריאה למפרע, ואם מיד אחרי שבירך על המגילה קרא שלא על הסדר, התבטלה הברכה וחוזר ומברך.
קריאת המגילה בעל פה
אדם הקורא את המגילה בעל פה, לא יצא ידי חובה, ואף על פי שהשולחן ערוך כבר דיבר בזה לעיל בסעיף ג', בכל זאת חזר וכתב את ההלכה הזאת שוב, משום שהתחיל להעתיק את לשון הרמב"ם מסעיף ז' ואילך.
השומע מגילה ואינו מבין לשון הקודש
לועז, דהיינו, אדם שאינו מבין את שפת לשון הקודש, אבל הוא שמע את הקריאה מתוך מגילה הכתובה בכתב הקודש, ושמע אותה בלשון הקודש, יצא ידי חובה, שהרי גם אנחנו לא מבינים מה זה 'האחשתרנים בני הרמכים', אלא כיוון שיש מצות קריאה, יצא ידי חובה.
מגילה הכתובה בשפה אחרת
מגילה שהייתה כתובה בלשון הקודש, גם מי שלא מכיר את לשון הקודש, יצא ידי חובה, אבל מגילה הכתובה בשפה אחרת, אף על פי שהכתב עצמו היה כתב אשורית, בכל זאת מי שלא מכיר את הלשון הזאת, לא יצא ידי חובה, ואם הייתה כתובה בכתב עברי, והבעל קורא קרא אותו מתוכה, ותרגם אותו לשפה אחרת, לא יצא ידי חובה, כיוון שזה נידון כמו קריאה בעל פה, וכיוון שהבעל קורא לא יצא ידי חובה, לא יצא השומע ממנו, ואם המגילה כתובה באותיות של שפה מסוימת, אבל הלשון והשפה היא שפה שהוא קורא בה והוא קורא בשפה שזה כתוב, אז אף על פי שהאותיות הם משפה אחרת, יצא ידי חובה, אבל אם היא כתובה בשפה מסוימת והוא קורא אותה בשפה שונה, לא יצא ידי חובה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א