האם מותר לטלטל את ארבעת המינים בשבת ?

י"א בכסלו תשפ"ב- סימן תרנ"ז
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

באיזה אופן מועיל לאדם לשאול ארבעת המינים מחברו?ומה הדין כאשר אשה נתנה את ארבעת המינים של בעלה לאדם אחר בלי ידיעתו?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרנ"ח סעיפים א' – ג']

מצות לולב שבעה ימים

מן התורה, מצות לולב נוהגת שבעת ימים רק בבית המקדש, ובשאר מקומות שאינם בבית המקדש, מצות לולב נוהגת מן התורה רק ביום הראשון בלבד, ולומדים זאת מן הפסוק, 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים', דהיינו בבית המקדש, ובכל זאת, חכמים תיקנו ליטול לולב בכל מקום שבעת ימים, זכר למקדש.

טלטול ארבעת המינים בשבת

ביום השבת לא נוטלים ארבעת המינים גם אם היום הראשון של סוכות חל בשבת, גזירה שמא יטלנו בידו, ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים כדי ללכת אל הבקי ללמוד את סדר הנענועים והברכות, וכן אסור לטלטל בשבת את הלולב והערבות וההדסים, כיוון שהם כמו אבן, וזה מוקצה מחמת גופו, וממילא גם לצורך גופו ומקומו אסור, ואף על פי שבהדסים יש שימוש להריח בהם, בכל זאת, כיוון שהדס של מצוה הוקצה לכל שבעת הימים ואסור להריח בו, כך גם בשבת אסור להריח בו, אבל האתרוג מותר בטלטול כיוון שראוי להריח בו, ואף על פי שמבואר בשולחן ערוך בסוף סימן תרנ"ג, שיש להימנע מלהריח את האתרוג, שם מדובר בשעה שנוטל אותו לצאת בו ידי חובת המצוה, אבל בשבת שאינו נוטל אותו, בוודאי ראוי לברך עליו הנותן ריח טוב, ולהריח בו.

הנחת האתרוג על בגד כדי שייתן בו ריח טוב

אסור להניח את האתרוג על הבגד אפילו ביום טוב, משום שהוא מוליד ריח בבגד, אבל אם האתרוג היה מונח כבר מערב יום טוב על גבי בגד מסוים, והאתרוג כבר נתן ריח באותו בגד, מותר להחזיר אותו חזרה על אותו בגד, כיוון שהוא כבר לא מוסיף בבגד ריח מיוחד, ויש מקילים להניח את האתרוג על גבי בגד ביום טוב, באופן שאינו מתכוון לזה, ובשעת הדחק שאין לו מקום שמור להניח את האתרוג, יש לסמוך על המקילים, ובפרט כאשר מדובר באופן שלא ניחא ליה בכלל בזה, אפשר לצרף את דעת הערוך, שמקל בפסיק רישא דלא ניחא ליה אפילו בדאורייתא, אז כל שכן בדרבנן שיש כאלו שיטות שמקילות בפסיק רישא באיסור דרבנן.

השאלת ארבעת המינים

בארבעת המינים יש דין שהם יהיו שלכם, ולכן לא יוצאים ידי חובת ארבעת המינים כאשר הם שאולים, ואפילו שהמשאיל אמר לשואל שארבעת המינים יהיו שלך עד שתצא בהם, ואחר כך יהיו שלי כבתחילה, ואם כן לכאורה הוא הקנה לו אותם לאותו זמן, בכל זאת זה לא מועיל להוציא את זה מידי שאול, וטעם הדבר מבאר המשנה ברורה, משום שזה קניין לזמן, דהיינו, רק הפירות קנויים לו ולא הגוף, ולפי זה מביא הביאור הלכה בשם קצות החושן, שאם אומר לו במפורש שמקנה לו את הגוף לזמן, זה מועיל, ומביא המשנה ברורה עוד, שהוא צריך לשלם על ארבעת המינים, כי אם הוא רק ימשוך אותם ולא ישלם, הקניין יהיה דרבנן, ולכן צריך להיזהר ולשלם את הכסף לפני החג.

אשה הנותנת את ארבעת המינים של בעלה לאדם אחר

אם האשה נותנת את ארבעת המינים של בעלה שלא מדעתו לאדם אחר, הדין הוא, שיש חשש שאותו אדם לא יוצא בזה ידי חובה, שמא לא ניחא ליה, ואף על פי שניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה, זה מועיל דווקא בשאר ימי החג שצריך שזה לא יהיה גזול, אבל ביום הראשון שצריך שלכם ממש, לא מועיל מה שניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה, ולכן, אפילו אם היא נותנת לו בתוך הבית, לא מועיל.

נתן ארבעת המינים לחברו כדי שייצא בהם ידי חובה

יש מי שאומר, שאם אדם נותן לחברו את ארבעת המינים כדי לצאת בהם ידי חובה, יוצא בזה ידי חובה, כי מסתמא הוא נתן לו את זה על דעת זה שזה יהיה שלו כדי לצאת בו ידי חובה, במתנה על מנת להחזיר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן