איסור הישיבה והמעבר בסמוך למתפלל תפילת 'שמונה עשרה'
- אסור לשבת בטווח של ארבע אמות מהמתפלל תפילת 'שמונה עשרה', בין לפניו ובין מצדדיו. ולדעת הרמ"א ופוסקים נוספים, האיסור הוא אף מאחוריו. והעוסק בחלק אחֵר מהתפילה או האמירות השונות הנלוות אליה - רשאי לשבת; ויש אומרים שגם העוסק בדברי תורה רשאי לשבת, וטוב להחמיר, אך מאחורי המתפלל או בשעת הדחק ניתן להקל בכך.
- היושב בבית הכנסת ובא אדם ומתפלל את תפילת 'שמונה עשרה' לצִדו, בטווח של פחות מארבע אמות ממנו - חובה עליו לעמוד, אך אם עוסק בתורה אינו צריך לעמוד.
- אסור לעבור בטווח של ארבע אמות לפני המתפלל תפילת 'שמונה עשרה' או בצדדים שלפניו אשר נראים לעיניו, ובשעת הדחק יתכן שיש להקל ולעבור בצדדים שלפניו.
- אסור לעבור לפני המתפלל תפילת 'שמונה עשרה' כדי להתפלל בציבור, אלא אם כן העובר הוא המשלים את ה'מניָן'. ונחלקו הפוסקים אם מותר לעבור לפני המתפלל כדי לקחת ספר תורה לקריאה בציבור.
- המסיים את תפילת 'שמונה עשרה' והעומד מאחוריו - בתוך ארבע אמות ממנו או מהמקום אליו יגיע כשיפסע לאחור - טרם סיים, אסור לו לפסוע לאחור.
- המתפלל תפילת 'שמונה עשרה', ופעוֹט מרעיש או בוכה בסמוך אליו, והדבר מפריע לכוונתו - רשאי להשתיקו או להרגיעו בתנועות ידים, בהשמעת קול, וכדומה, ללא דיבור.
- המסתפק באמצע תפילת 'שמונה עשרה' בהלכה הנוגעת להמשך התפילה, כגון ששכח להזכיר דבר מה ואינו יודע אם צריך לחזור לראש התפילה - רשאי לזוז ממקומו כדי לעיין בספר הלכה
- מ'אלקי נצור' עד הפסיעה לאחור מותר לזוז לצורך מצוה שצריך לעשותה דווקא באותה שעה, וכשזז ממקומו יאמר תחילה את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי...".
- המפסיק בשתיקה או בדיבור באמצע תפילת 'שמונה עשרה' למשך זמן המספיק לאמירת כל התפילה - לדעת השולחן ערוך ישוב ויתפלל מתחילה, ולדעת הרמ"א, רק אם הפסיק מחמת אונס ישוב לתחילת התפילה.
- המפסיק בשתיקה באמצע ברכה בתפילת 'שמונה עשרה' למשך זמן המספיק ליותר מאמירת כל הברכה - לדעת השולחן ערוך ישוב לתחילתה; ולדעת הרמ"א, אם הפסיק מחמת אונס הלכתי ישוב לתחילתה, ואם מסיבה אחרת - ימשיך מהמקום בו הפסיק. ויש אומרים שבכל מקרה ישוב למקום בו הפסיק.
- השומע קדיש, קדושה או 'ברכו', באמצע תפילת 'שמונה עשרה', לא יענה עם הציבור אלא יפסיק ויקשיב לחזן, ויוצא בזה ידי חובת קדיש וקדושה וברכו.
- לדעת הרמב"ם נשים חייבות מן התורה להתפלל פעם אחת במשך היום והלילה תפילה אחת שיש בה שבח להשי"ת, בקשה והודאה. ולדעת רוב הפוסקים נשים חייבות בתפילת שחרית ובמנחה.
- אשה המטופלת בילדים ואינה יכולה להתפלל כרגיל - תאמר לפחות תפילה קצרה שיש בה קיום מצות התפילה מן התורה. ויש שכתבו שתתפלל לפחות חלקים מסוימים מהתפילה.