הרב בנימין בירנצוייג
"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (יד, כט)
נס הדורות המופלא הזה של קריעת ים סוף, של שינוי סדרי בראשית כשהים נבקע באמצעו והופך ליבשה, מצווה עלינו לזכרו לדורות! 'זכר ליציאת מצרים' – זכר לדורות!
מקשה ה'אור החיים' הקדוש שאלה עצומה: הרי מצינו עוד נס גדול כזה של שינוי סדרי הטבע בהפיכת הים ליבשה, שנעשה לרבי פנחס בן יאיר שנבקע לו הירדן ממש כמו לבני ישראל, ומדוע לא נקבע זכר לנס הגדול הזה? הרי נס כזה שנעשה ליחיד יש בו אף יותר התפעלות?!
מבאר ה'אור החיים' הקדוש יסוד עצום: נס קריעת הירדן לרבי פנחס בן יאיר היה לאחר מתן תורה, במתן תורה השתעבד כל הטבע בעולם לעמלי התורה, ומשכך, אין זה נס כזה גדול שהירדן נבקע למי שעמל בתורה כמו רבי פנחס בן יאיר, אבל נס קריעת ים סוף, התרחש לפני מתן תורה, ואז עוד הטבע לא השתעבד לעמלי התורה [מעשה בראשית היה תלוי ועומד עד מתן תורה, כלשון המהר"ל, ואז נקבע קיומו לפי עמל התורה "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"], וא"כ דבר כזה שהטבע משתנה והים נבקע, הוא אירוע היסטורי עצום ורב, ועליו יש לעשות זכר לדורות, כדי לראות את האמונה וההשגחה העליונה.
מאז מתן תורה, כל המאורעות בעולם תלויים ועומדים בעמלי התורה, יהיה שטייגען – יהיה קיום לעולם! לא יהיה שטייגען ח"ו, יהיה חורבן בעולם!
לפני כמה שנים אירעה רעידת אדמה עוצמתית ביותר בנפאל, הרס רב ביותר ואלפי הרוגים. נורא ואיום! כמו כל ארוע חדשותי ודרמטי, גם אירוע זה תפס את הכותרות בכל האמצעים התקשורתיים, תמונות, כתבות, דמעות, התרגשויות וכל הנלווה, כמו שהעיתונאים יודעים לעשות, אבל כל אחד מאיתנו כשקרא את הידיעות, חשב לעצמו 'נעבך, מסכנים הנפאלים על האסון שלהם', ובזה הסתכמה שייכותו לאירוע הטראומתי הזה לעם הנאפלי.
אבל תשמעו טוב: כשבאו למרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, וספרו לו על מה שקרה שם בנאפל, הוא התעצב מאד ואמר: "כל זה נעשה בשבילנו כדי שנתעורר!". כך הוא מי שראשו מגיע השמימה. הוא הרגיש מיד: זה לא אירוע של העם הנאפלי, זה אירוע כאן של לומדי התורה בבני ברק וירושלים, כל העולם תלוי בלומדי התורה, אם קרה שם אירוע כזה נורא, אז יש כאן בבני ברק ובירושלים חוסר בלימוד ועמל התורה!
זו ההסתכלות האמיתית על הנעשה בעולם! זה גילה לנו ה'אור החיים' הקדוש, כמה כוח עוצמתי ונורא יש בידינו עמלי התורה! אחריות עצומה, ומצד שני כוח אדיר היכול לשנות את הטבע!!
><><><><><><
סיפור נורא הוד, סיפר איסר הראל שהיה ראש 'המוסד' בארץ בימי קום המדינה, שהיה כידוע אדם חילוני, אבל בילדותו הוא היה שומר מצוות, כמו הרבה מראשי המדינה. הוא זכה לגור בעיר דוינסק, עירו של מאור הגולה רבי מאיר שמחה בעל ה'אור שמח' זיע"א שהיה גדול שבדורו.
העיר דוינסק היתה עיר ואם בישראל, היו גרים בה עשרות אלפי יהודים וגם גויים. ליד העיר עבר נהר גדול, וקרה פעם שהנהר החל לעלות על גדותיו, ועלה ועלה, וכל העיר רעשה וחרדה. הנה הם רואים למול עיניהם את כל מעשה ידיהם טובעים בגאות הנהר, ומדובר בכמויות מים אדירות, זרמי מים שבבת אחת גולשים ולוקחים עמם כל העומד בדרכם… ה' ירחם…
כולם, גברים ונשים, התגייסו בכוחות עצומים להרים כמויות של שקי חול בגדות הנהר כדי לחסום את גאותו. אבל הנהר גיחך למאמצים שנעשו, והמשיך לגאות ולעלות. כשראו שכלתה אליהם הרעה, רצו ראשי הקהל של היהודים לרבה של העיר, הגאון הקדוש רבי מאיר שמחה, שהיה שקוע בלימודו ברוב עמל ויגיעה. הם סיפרו לו על המצב הנואש, ועל כך שחייהם של אלפי יהודים ותושבי העיר בסכנה אמיתית, ועוד מעט וכולם רח"ל יכחדו, הם טפיהם וכל רכושם.
קם רבי מאיר שמחה, ואץ רץ לעבר הגבעה המשקיפה על הנהר, כשהוא מלווה בהמוני יהודים ואף גויים שרצו לחזות במחזה אלוקים נשגב זה. וכך, כשעיני כל היהודים ושאר תושבי העיר מלוות אותו, וכולם מייחלים לראות מה יעשה החכם היהודי הקדוש. אז הרים מרן ה'אור שמח' את קולו, ואמר: "נהר נהר! אני המרא דאתרא כאן, ואני גוזר עליך בגזירת וכח התורה שתרד מיד מגאותך!". באותו רגע התחיל הנהר לרדת מגאותו, והעיר ניצלה מחורבן מוחלט.
מספר איסר הראל, שכל העיר געשה ורעשה מכוחו של החכם היהודי, והוא כותב שהיה קידוש ה' גדול מאד בעיני כל הגויים, שדברו על הכוח שיש לחכם היהודי בתורתו, לשנות סדרי הטבע ולשלוט עליו.
סיפור זה שמחדד לנו את דברי ה'אור החיים' הקדוש, שמזמן מתן תורה הטבע נשלט על ידי עמלי התורה, לא רק שכל סדרי בראשית קיימים בזכות התורה, אלא שעמלי התורה ניתן להם כח מיוחד לשלוט על איתני הטבע כשצריך בכך.
~~~~~~~
מעשה נשגב נוסף, שמראה לנו את כוחם של לומדי התורה לשלוט על מערכות הטבע, קרה בזמננו:
בספר 'דורש טוב' מביא מעשה בזוג שלא היו להם ילדים משך עשרים שנה. הם התגוררו בחוץ לארץ, והחליטו לעלות לארץ ישראל, כפי שמובא ברש"י, שהישיבה בה היא סגולה לבנים.
לאחר שלוש שנים שהתגוררו בארץ, פגשם יהודי מחו"ל שהכירם, והתעניין בשלומם. לאחר ששמע שעדיין לא נפקדו בילדים, וראה את יגונם הנורא, ניסה לנחמם ואמר להם: "די לכם להצטער, אם במשך עשרים ושלוש שנים לא נפקדתם בזרע של קיימא, כבר לא יהיו לכם ילדים… יש הרבה זוגות בלי ילדים שממשיכים לחיות, ויש עוד מצוות שאפשר לעשות…".
כמובן האיש ניסה לעודדם ולא ח"ו לצערם, אבל כשחזר לביתו בחו"ל, סיפר לאשתו את המעשה שקרה, והיא גערה בו: "מנין לך שלא יהיו להם ילדים?! למה לצער ככה יהודים?!". הוא ענה לה שאם היתה רואה את פניהם השרויות בצער – גם היא היתה מנסה לנחמם שחייבים להמשיך…
ענתה האשה לעומתו: "ואם כן יהיו להם ילדים?!". מיד ענה בעלה: "אם כן, אני סוגר את העסקים שלי בחו"ל, עולה לארץ ישראל והופך להיות אברך כולל!".
אחרי שנתיים נוספות של תפילות ודמעות…. זה קרה! ובני הזוג זכו להיפקד ולהחזיק בידם 'תאומים' בן ובת בריאים ושלמים. ותהום כל העיר! הבשורה הפכה לשיחת היום! ורק אדם אחד נכנס ללחץ…
הוא עלה על המטוס הראשון לארץ ישראל, ונכנס למרן שר התורה רבי חיים קניבסקי שליט"א, ובפיו השאלה: "כך וכך אמרתי וכך וכך נדרתי". ענה לו מיד מרן רבי חיים: "מה השאלה? קיים את מוצא פיך!". אמר האיש: "כבוד הרב! האם אפשר לעשות התרת נדרים?". ענה לו מרן הגר"ח: "לא! זה נדרי מצוה שאי אפשר להתירם".
המשיך האיש לנסות את מזלו, ופנה למרן: "האם אפשר לעשות שליח שילמד במקומי בכולל, ואני אתמוך בו בכל צרכיו, מכף רגל ועד ראש?!", מיד ענה רבי חיים: "זה רעיון טוב, אבל נעשה אותו בכיוון ההפוך, אתה תלמד בכולל, והשליח ינהל את עסקיך!"…
ואז הוסיף מרן שליט"א ואמר: "מי יודע אם לא כל מה שנולדו לזוג הזה ילדים, זה בזכות הנדר שנדרת ללמוד תורה בכולל!!!".
היהודי הזה לא התחיל ללמוד, הוא רק קיבל על עצמו להתחיל ללמוד – וכבר בכוח קבלת התורה שלו, זכה לשנות סדרי הטבע, ונולדו לזוג הזה ילדים!