(לד,ז) נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים.
בשו"ע או"ח (רכה,ב) כ' הרמ"א: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה, יברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה", וטוב לברך בלא שם ומלכות.
ובמגן אברהם (סק"ה) כ' ב' טעמים מדוע יש לברך ברכה זו, א. שעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו, ב. כ' הלבוש איפכא שעד עכשיו הבן נענש בעון האב.
ובפרמ"ג (א"א סק"ה) כ' שיש נפק"מ בין ב' הטעמים, האם יש לברך גם על נקבה שהגיעה לי"ב שנים, דלפי הטעם של חיוב חינוך, י"ל שאין מחויב לחנך בתו קטנה, וגם למ"ד מחויב אין בה כ"כ מצוות שמחויב לחנכה בקטנותה, ולפי הטעם שבנים קטנים נענשים בעוונות האב, אין לחלק בין זכרים לנקבות (וכן משמע ברמב"ם פ"ו מתשובה ה"א), וגם על נקבה יצטרך לברך ברוך שפטרני.
ובבראשית רבה (סג,י) אמר רבי אלעזר צריך אדם להיטפל בבנו עד י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו של זה.
ובחי' הרד"ל שם כ' משמע דווקא בנו אבל בתו לא, ולפי"ז אין הטעם בשביל שעד עתה היה אביו נענש על מה שעובר הקטן כאשר חשבו האחרונים ז"ל, שא"כ גם בבתו כן, אלא עיקר הכוונה על חיוב ללמד תורה לבנו, ובארתי בס"ד בארוכה בדרוש לבר מצוה של בני המנוח החריף ירא וחרד מהור"ר חיים יונה לוריא ז"ל אחרון של פסח תקצ"ז.
וכ' שם הפרמ"ג שאשה שנעשה בנה בר מצוה ואין לו אב, אין צריכה לברך ברוך שפטרני, דבין לפי הטעם של חיוב חינוך, אשה אינה מחויבת בחינוך בנה, ולפי הטעם שהבן נענש בעוון האב, אפשר שאין הבן נענש בשביל חטא אמו, וכן מסתבר ודאי מדכתיב "פוקד עוון אבות על בנים".
אולם בבית אלהים (למבי"ט, שער התשובה פ"י) כ' בפשטות שבן נענש גם על עוון אמו. [ועי' אור החיים (ויקרא כ,ט), ונו"ב מהדו"ק (יו"ד סי' סט) וכלי חמדה (אחרי אות ז')]
(קב ונקי)