מה הדין אם מסופק האם דילג יום אחד בספירה? • מתי סופרים ספירת העומר בליל שבת וליל יו"ט? • ומדוע בליל יו"ט שחל במוצ"ש סופרים קודם ההבדלה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ט סעיפים ח' – ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אדם ששכח באחד מהימים לספור ספירת העומר, הדין הוא, שממשיך לספור בלי ברכה, כיוון שחוששים לשיטות שספירת העומר כולה היא מצוה אחת, והתורה ציוותה לספור שבע שבתות תמימות, ואם חיסר יום אחד, הפסיד את כל המצוה כולה, ומצד שני, הוא צריך להמשיך ולספור, כדי לחשוש לשיטות שכל יום ויום הוא מצוה בפני עצמה, ולכן, אע"פ ששכח יום אחד, ממשיך לספור הלאה בלי ברכה.
כל זה כאשר בוודאי שכח, אבל אם הוא מסופק האם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב, שיש כאן ספק ספיקא, ספק אחד, אולי הוא בכלל לא דילג, וגם אם הוא דילג, אולי ההלכה היא כהשיטות הסוברות, שכל הימים כולם, מצוות נפרדות הם, וגם אם הוא דילג על יום אחד, יש לו עדיין מצוות נוספות בשאר הימים, ואומר המ"ב, הוא הדין בשאר ספיקות, כגון אם ספר ימים בלי שבועות, או שבועות בלי ימים, שצריך לחזור ולספור באותו היום בלי ברכה, ואם לא חזר וספר, ממשיך לספור הלאה בברכה.
בליל שבת וליל יו"ט מברכים וסופרים לאחר הקידוש בבית הכנסת, ומבאר המ"ב, שעדיף לקבל את היום ולאחר את ספירת העומר, שכל מה שנוכל להקדים את קדושת היום, יש לנו להקדים, ולכן, כאשר מדובר בהבדלה, עדיף להקדים את ספירת העומר, כי כל מה שנוכל לאחר את ההבדלה, עדיף, וזה מה שממשיך השו"ע, שבמוצאי שבת ובמוצאי יו"ט, סופרים ספירת העומר לפני הבדלה לאחר קדיש תתקבל, דהיינו, אחרי גמר מעריב, כיוון שעדיף לאחר את יציאת היום.
יו"ט שחל במוצ"ש, שאז אומר קידוש והבדלה בפעם אחת, יש לספור קודם שמברכים על הכוס בבית הכנסת, דהיינו, יקדים לספור ספירת העומר, ויאחר את ההבדלה של שבת, ואע"פ שיש כאן קידוש של יו"ט, ומדוע שלא יקדים אותו ויאחר את ספירת העומר? אומר המ"ב, שקדושת השבת גדולה יותר מקדושת יו"ט, ולכן עדיף לאחר את קידוש השבת, מאשר להקדים את קדושת יו"ט, ולכן יקדים ויספור ספירת העומר, ויאחר את ההבדלה, אע"פ שמאחר את קדושת יו"ט.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א