מדוע צריך להיזהר שלא לאכול ולשתות יותר מדאי בליל הסדר? • מה העניין לאכול ביצים בלי הסדר? • ומה נהגו בעניין אכילת הזרוע? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, מקומות שנהגו לאכול בשר צלי בליל פסח, אוכלים, אבל אותם מקומות שנהגו שלא לאכול בשר צלוי בפסח, לא אוכלים, וטעם הדבר, גזירה שמא יאמרו בשר פסח הוא, שהרי הפסח נאכל צלי, והרי הוא אוכל צלי, ונמצא אוכל קדשים בחוץ, ומביא המ"ב, שבאותם מקומות שלא נהגו לאכול, גם צלי קדר לא אוכלים, דהיינו, צלי שנצלה בקדירה בלי מים או משקה, אלא מתבשל ברטיבות שיוצאת ממנו בעצמו, ואע"פ שפסח פסול בצלי קדר, בכ"ז אסור מפני מראית עין, שלא יבואו להתיר גם צלי אש, ואפילו אם קודם בישל את הבשר במים ואח"כ צלה אותו שהוא בוודאי אסור לקרבן פסח, שהרי בישל אותו במים, בכ"ז אסור לאוכלו בליל פסח, ומטעם הנ"ל, ולצורך חולה קצת, יש להקל בזה, ואם היה צלוי ואח"כ בישלו, מותר לכולם.
בכל מקום אסור לאכול שה צלוי כולו כאחד, ואומר המ"ב, בין שה כבשים ובין שה עיזים, ו'כולו כאחד' היינו, ראשו על כרעיו ועל קרבו, וטעם האיסור בזה הוא, מפני שהוא דומה מאוד לקרבן פסח, ונראה כאוכל קדשים בחוץ, אבל אם היה מחותך, או אפילו מחובר אלא שחסר ממנו אבר, ובשעת הצלייה הניח את אותו אבר ביחד עם שאר הבשר, וא"כ זה נראה שה שלם, בכ"ז מותר, ואם שלק ממנו אבר אחד ואח"כ צלה את כולו כאחד, כיוון שזה לא דומה לצליית פסח, הרי זה מותר, שהרי הפסח צריך להיות כולו צלוי, ולכן באופנים הללו, הדין הוא, שזה לא דומה לקרבן פסח, ומותר.
אומר הרמ"א, לא יאכל או ישתה יותר מדאי בליל הסדר, כדי שלא יאכל את האפיקומן אכילה גסה, או כדי שלא ישתכר ויישן מיד, והרי אדם חייב לעסוק בסיפור יציאת מצרים כל הלילה, ואם יאכל יותר מדאי, הוא ישתכר ויישן מיד, ואומר המ"ב, שאם אוכל את האפיקומן במצב של שובע עד כדי כך שנפשו קצה באכילה, הוא לא יצא יד"ח מצות אכילת אפיקומן, והמצוה מן המובחר היא לאכול את האפיקומן באופן שעדיין יש לו קצת תאווה לאכול, שהרי האפיקומן הוא זכר לקרבן פסח, וקרבן פסח נאכל על השובע, א"כ, יש עניין לאכול את האפיקומן על השובע, אבל כאשר הוא קץ באכילתו, לא יצא יד"ח, כיוון שזה לא נחשב לאכילה, ומביא המ"ב בשם הפוסקים, שלא תהיה אכילת האפיקומן עליו לטורח, כיוון שע"י זה לא מקיים מצוה מן המובחר.
אומר השו"ע, אפילו בשר עגל ועוף, וכל דבר שטעון שחיטה, אסור לאכול צלי במקום שנהגו שלא לאכול צלי, ועגל ועוף אינם כשרים לקרבן פסח, ובכ"ז לא רק סוג בהמה כזאת שאפשר להקריב אותה לקרבן פסח, אלא גם בשר עגל או עוף שאינם כשרים לקרבן פסח, במקומות שנהגו שלא לאכול צלי, גם אותם אסור לאכול, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, שמא העולם יטעו בין צלי לצלי, ויבואו להתיר גם בשר צלוי מכבשים ועיזים, אבל דבר שאינו טעון שחיטה, כגון ביצים ודגים, מותר לאוכלם צלויים בליל פסח, כיוון שהם לא קשורים כלל לבשר בהמה.
אומר הרמ"א, נוהגים בקצת מקומות לאכול בסעודת ליל הסדר ביצים, זכר לאבלות, ונראה שהטעם הוא, כיוון שליל ט' באב חל באותו יום שחל ליל א' של פסח, וטעם נוסף זכר לחורבן, שהרי היו מקריבים קרבן פסח, ועכשיו לא יכולים להקריב קרבן פסח, אז יש עניין לאכול ביצים, ומביא המ"ב בשם הגר"א, שיש עוד עניין לאכול ביצים, זכר לקרבן חגיגה שנאכל עם הפסח, ומביא המ"ב, שלא נוהגים לאכול את הזרוע, כיוון שהוא צלוי, ולא אוכלים צלוי בליל פסח, ויש שנוהגים שלא לאכול שום טיבול בליל הסדר מלבד ב' הטיבולים שעושים בסדר, והם, כרפס במי מלח, ומרור בחרוסת, אבל 'כורך' אינו נקרא טיבול שלישי, והוא שייך למרור, ונקרא טיבול שני.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א