יחד עם כל בית ישראל, גם הרב מענדל אקער, החליט להתחיל ללמוד לפי סדר 'הדף היומי' עם תחילת מחזור הלימוד ה-י"ד.
"האמת שלא התחלתי עם כולם את 'הדף היומי', אלא קצת אחרי", הוא מודה בביישנות. "חשבתי על זה, התלבטתי, והגעתי למסקנה שעדיף להמשיך ללמוד עם החברותא שלי את מסכת 'נדרים', כפי שעשיתי עד כה במסגרת קביעת העיתים לתורה, ולא להחליף לסדר לימוד אחר.
"אבל אז קרה משהו שלא צפיתי אותו מראש: הגעתי למשרד, ואני שומע את כולם מדברים על 'הדף היומי'. מסכמים כמה שיטות יש לגבי התחלת זמן קריאת שמע של ערבית, או מה המשמעות של 'ברכת הדיוט' וכדו'… הרגשתי קצת מחוץ לעניינים.
"אמנם למדתי בעבר מסכת ברכות, אפילו מספר פעמים, אבל אינה דומה ידיעת הגמרא שלמדת היום בבוקר, לגמרא שלמדת לפני שלוש או חמש שנים. הרגשתי שאין ברירה. אני לא יכול להישאר ה'עם הארץ' שלא מונח בסוגיה שכולם מונחים בה.
"מצד שני, יש לי את הקביעות של הלימוד עם החברותא, ואני לא מעוניין להפסיק את הלימוד של מסכת נדרים.
"בסופו של דבר הבנתי שאין ברירה, אני חייב ללמוד גם וגם. עם החברותא ההוא אני עדיין לומד נדרים, ובמקביל קבעתי חברותא נוספת עם חבר מהעבודה, שאתו אני לומד את 'הדף היומי'.
למה החלטת להצטרף ל'דרשו' ולהיבחן?
"כי המבחנים נותנים לי מסגרת, וזה דבר חשוב מאוד. זה עוזר לי לשמור על קצב. לפעמים אפשר לשקוע בסוגיא ולהתעמק בה, ואז מסיימים באמצע הדף, למחרת מתחילים מהאמצע ולא מצליחים להגיע אפילו לאמצע הדף הבא, וכך נוצר פער הולך וגדל.
"כמו כן יש את הדפים של ימי שישי ושבת שאותם אני לא לומד עם החברותא בעבודה, אלא לבד, בבית או בבית הכנסת, ואם לא המבחנים, לא יהיה לי עול חזק כל כך ללמוד גם את הדפים הללו.
"זאת הסיבה שנרשמתי ל'דרשו', ואני מלא תקווה ואמונה שאזכה בעז"ה להמשיך וללמוד את מסכת ברכות ואת הש"ס כולו".