הרה"ח ר' אהרן כהן
הרבה תגובות מגיעות ברוך השם בכל עת על הסדרה המיוחדת. שוב ושוב מוכח ש'קנאת לומדים תרבה תורה'. כל אחד לפי רמתו ומצבו מתקדם בתורה כשרואה ויודע שישנם אנשים כמוהו הזוכים כבר לדעת את הש"ס כפי שהרבה מחברי 'קניין ש"ס' מעידים ומספרים על הדרבון הרב שהם מקבלים מקריאת דרכי לימודם של חבריהם לתכנית כשלפעמים מובאים גם כאלו שנבחנו כבר גם ב'קניין הלכה', דבר המדרבן המאוד להמשיך ולהתקדם.
כעת, לקראת תחילת לימוד מסכת ערכין ע"י רבבות אלפי ישראל לומדי ה'דף היומי', בחרנו לשוחח בדווקא לא עם חברי 'קניין ש"ס' הזוכים ומצויים כבר במעלה ההר, אלא עם כאלו שאך זה עתה נבחנו בפעם הראשונה על המבחן החודשי, לשמוע מהם ולהבין, למה הם עשו את זה ובעיקר העיקרים; איך אנו יכולים לעשות זה.
יש כבר פחות משנה לקראת סיום הש"ס במחזור ה'דף היומי'. מקדים ופותח הרב י. מ. את שיחתו. חבל להשאיר את 'חבלי הלידה' לתחילת המחזור. הייתי מציע לכל אחד להצטרף כבר במחזור הנוכחי ויפה יום אחד קודם. כך, בסייעתא דשמיא בתחילת המחזור החדש, נהיה כבר בעל-ניסיון, ובמלוא ההתחדשות נוכל להסתער בלימוד וידיעת הש"ס.
- מתי התחלת ולמה? חוזרים אנו לנקודת הפתיחה.
אישית, שנים הייתי נגד לימוד ה'דף היומי', הרגשתי שזה לא זה, לימוד בקצב מוגדר, בלא אפשרות לעיין ברוגע ובנחת. גם כיום, אני משתדל מפעם לפעם לשבת וללמוד בקצב רגוע ולהיכנס לעומק הסוגייה, אך באם שואפים אנו פעם לזכות ללמוד את כל הש"ס, ומי מדבר על 'לדעת את כל הש"ס'-חלומו של כל יהודי, חייבים להצטרף לתכנית מוגדרת ולנסוע…
- מה קרה עכשיו? מנסים אנו להבין.
היה זה בחג הפסח בו קלטתי את המציאות שהורגלנו כבר אליה. לומדי ה'דף היומי' לא שוקטים על השמרים. הם ממשיכים כל הזמן במסעם בקודש, כשאף בערב פסח ממש, התחילו במלוא העוצמה בלימוד מסכת חדשה-בכורות. ואז הפנמתי. רגע האמת הגיע.
האמת, היה תורו שוב להפתיע ואף לשמח. כבר חודשים ארוכים שאני עוקב אחר המדור הייחודי הזה. בתחילה הייתי עובר בעין קפדנית לראות האם זה בסדר. אט אט חלחלה לי ההבנה הפשוטה. זהו הדרך הנכונה לרכוש ולדעת את הש"ס, אין דרך עוקפת. באם אני עדיין מתכנן להגיע ליעד החלומי-להיות יהודי של ש"ס. נשאר לי שתי ברירות, או להמציא דרך אחרת, או פשוט לעשות מה שהם עושים.
אם כי, מסייג הוא את עצמו. אין אדם מה שליבו חפץ. ואף אני איננו בטוח שתכנית 'קניין ש"ס' אכן מתאימה עבורי. כל אחד צריך להכיר את יכולותיו לפי המציאות בו הוא חי. אך להשתתף ולהבחן במבחן החודשי, נראה בוודאי לא מופקע למי שכישרונותיו הוא בגדר הממוצע…
- פשוט התחלת ללמוד וניגשת למבחן?
קודם כל, כן. מה הבעיה?! משיב הוא בפסקנות. כשהוא מבאר את דבריו. כל אחד אחר לימוד כמה פעמים זוכר הוא את הלימוד. לצד זה, חייבים לזכור, יש מישהו שלומד כל החודש, ואחר בסוף החודש הוא מחליט, אני הולך להבחן, שאז אף שהוא יכול להצליח, אך זה אינו דומה למי שמשעת הלימוד הוא יודע שהוא עומד להבחן עליה, דבר ה'מחייב', סליחה, חוזר הוא בו מיד, דבר ה'מזכה' אותך שאתה לומד כמו שצריך בלי אפשריות של 'מריחות' וכדומה.
- איך אתה באמת עושה את זה?
קודם כל, כמו עוד רבבות אלפי יהודים אני לומד עם החברותא את הדף כשאני משתדל מאוד שזה יהיה לימוד ברוגע ובהבנה המקסימלית האפשרית בלימוד הראשון. אחר מגיע תורם של החזרות והסיכומים לזכור היטב את הלימוד.
- איך אתה מסכם את הלימוד?
ישנם הרבה דרכים לסכם את הלימוד, מטעים הוא. יש כאלו האוהבים ללמוד מתוך הסיכומים שיש כיום בהרבה מהדורות בגמרא וכדומה. אישית, הרגשתי צורך לחזור על הלימוד בשקלא וטריא וכך לזכור את כל מהלך הגמרא על בריא. בסייעתא דשמיא זכיתי ובמקום עבודתי לידי בקו-הייצור, עומד גם לומד ה'דף היומי', כך בזמני הפסקה קצרים שזה לא ח"ו על חשבון המעביד, אנו משננים את הדף של אתמול ואפילו של כמה ימים אחורה…
- מה אתם עושים כשאתם נתקעים, ולא זוכים ההמשך? קוטעים אנו אותו מולהבים.
הנה, קולו מתלהט, כשהוא ממשיך. זה עוד רווח מהמבחנים, הרעיון של החזרה על השקלא וטריא לא היה עולה בדעתי בלא ההחלטה שאני הולך לדעת ולהבחן על הלימוד החודשי. אחר שכבר התחלנו ברעיון הנהדר של שינון וחזרה על הדפים, אני מרגיש בחוש, התקדמות אדירה בכל עניין הלימוד, כי בכל יום בגמר הלימוד, ב'אוטמט' אני עובד ובודק האם מהלך הסוגיא ברור ומסוכם בראשי, למען נצליח באמת לחזור על הלימוד. מסיים הוא באושר.
- ומה היה הציון שלך במבחן הראשון? הרבה פעמים, לוקח זמן עד שקולטים את סוג המבחן וכדומה.
לפני המבחן, חשבתי רבות, האם לגשת למבחן?! כמה אני כבר יצליח, אולי בחודש הבא. ואז החלטתי. את המבחן הזה אני עושה. וברוך השם, מציין הוא בגיל, במבחן הראשון כבר התקדמתי מ 0 לכ 60%. חזרתי הביתה וישבתי עם התשובות הנכונות ויצא לי שכנראה הציון יהיה באיזור ה 60% ואז קלטתי את גודל העניין. זה רק החודש הראשון שאני נבחן, וכבר זכיתי ו 60% מהחומר אני יודע! אשרי חלקי…
כמובן, ממהר הוא לציין, אני מקווה שבאמת אחר שקלטתי את סוג המבחן, שדלעתי זה סוג הסיכום הכי טוב שיש. השאלות כתובות באופן ברור וכל אחד רגיל שחוזר על הלימוד שלש-ארבע פעמים יכול להצליח מאוד.
- מה תשיב לחבר/מכר המתעניין אצלך על הצטרפות למבחנים החודשיים?
מה השאלה?! מגיב הוא כלא מבין. אני ממליץ בחום לכל חבר ומכר להצטרף לרכבת לומדי הש"ס, ללמוד ולדעת את הש"ס. אישית, מסיים הוא בחן, אני מאוד מקווה שבאמת אצליח בלימוד ואזכה להצטרף למבחנים המסכמים של ה120 דף, ואולי במחזור הבא אזכה אף להיות מהמאושרים בעם לומדי וחברי תכנית 'קניין ש"ס' הזוכים ללמוד ולדעת את כל הש"ס.
- לסיום וקינוח נביא בכאן מכתב מעוד אחד שזכה אף גם הוא להצטרף ללימוד בימי הפסח עם תחילת מסכת בכורות. אף שזה נכתב באופן מעניין ו'מקורי', העדפנו להביאו בפניכם ככתבו וכלשונו כמות שהוא
…היה זה בחוה"מ פסח. בנפשי הרגשתי מועקה של שעמום. לא היה לי בדיוק תכניות מה ואיך להעביר את הזמן. בבית הודעתי שאני "הולך ללמוד" ויצאתי לחפש באיזה ביהמ"ד יש את הבעל דרשן הכי מעניין.
בכניסתי לבית המדרש צדה את עיני מודעה מער"פ כתזכורת על התחלת לימוד מסכת בכורות בדף היומי. ואז בהבזק של שבריר שנייה חלף במוחי רעיון פרוע ביותר שאפילו מבחינתי זה היה שיגעון חולף, שלא לומר, אם הייתי משתף מישהו. החלטתי להתחיל ללמוד דף היומי, ואם ישראל השואל למה זה שיגעון חולף או רעיון פרוע? דער תירוץ איז אזוי!
היות וב"ה זכיתי להתעטר בתואר "מרא דכולא תלמודא" ומי שמעיין בכתב התואר יראה שם כוכבית קטנה שמפנה למילים *מוגבל לדף ב ע"א עד חצי העמוד בלבד. ט.ל. ח.
ולכן זה ממש הזוי להתחיל דף היומי כדי להפסיק אחרי 2 וחצי דפים במקרה הכי טוב. בייחוד ש'יודע אדם נפש…" שאני וה'עקביות' לא נפגשנו ב'גלגול' זה…
—
הודו לשם כי טוב. כעת יום שלישי, כ"ג אייר. אני מרגיש צורך עז לשלוח לכם המכתב, אף שאין לי כמעט זמן מיותר לכתוב. אני חייב לעמוד בסדרי הלימוד והחזרות. ביום ששי הזה אני הולך להבחן בע"ה על 30 דף ממס' בכורות…
אבל לדעתי, זה רק חלק מהרווחים מהלימוד הזה. פתאום אני מכובד יותר בין חברי ואני מלא רגשי סיפוק ואושר. אשרי למי שטעם, ומי שלא טעם יבוא ויטעום וימתק לו…
בנוסף, היות ואני עובד כ'עצמאי' הייתי 'מחליף' את הזמנים… וב"ה מהפסח, סדר היום שלי עובר דרך שעה קבועה לתורה חוק ולא יעבור, דבר שהשפיע על כל סדר היום לטובה.
כל מילה מיותרת.
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]