הם התדפקו על דלת הבית וביקשו להיכנס. בני הבית הרגילים לעיתים לחזות בערביים הדופקים על דלת שכנם הטוב הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, הופתעו יותר מתמיד. לא היו אלו סתם ערביים אלא משלחת של כמרים שביקשו להיכנס פנימה לשוחח עם הרב. הם הובלו אחר כבוד לסוכתו הצנועה של רבי יצחק שלמה וראוהו יושב בסוכתו ועוסק בהוויות מקודשות כהרגלו.
כשהביט בפני האורחים ברכם לשלום ושאלם למבוקשם. "באנו לשוחח עם הרב", הם פתחו בשפתם, אנגלית רהוטה. "במה אוכל לעזור?" שואל הגרי"ש זילברמן את האורחים בשפתם. "רצינו לספר לרב את הקורה עמנו ובעקבות כך לשאול שאלה שמטרידה את מנוחתנו מזה זמן רב", הם משיבים. בבקשה.
הם מתחילים לספר את קורות ימיהם בשנים האחרונות: "אנו קבוצה של כמרים שמקיימים באדיקות את שבע המצוות שנצטוינו בהם מימי נח, וכבר זמן רב שאנו תרים אחרי היהודים לחפש אחר עיקרי אמונתם ולנסות להיטיב עמהם, כי יודעים אנו שהם נבחריו של הבורא…"
לא בכל יום נשמעים דיבורים כאלה במעונו של רבי יצחק שלמה. הוא שואל כיצד הגיעו להכרה זו וכיצד בא הדבר לידי ביטוי מעשי, והם ממשיכים בשפתם לתאר את שעבר עליהם אך לאחרונה.
"במשך זמן רב אנו חוקרים ודשים אודות הקורה בעולמנו, והגענו למסקנה ברורה שהיושב בשמים ברא את עולמו בעבורכם היהודים, וכל רצונו הוא להיטיב עמכם בכך שהוא מבקש מכם לקיים את מצוותיו. התחקינו אחר קיום המצוות וראינו שמטרתן ליצור קשר חזק ואיתן ביניכם לבין קונכם, ותהינו אם גם אנו יכולים לזכות לכך. משגילינו שאף אנו נצטווינו בשבע מצוות, אותן אנו חייבים לקיים מחמת ציוויו, החילונו לברר עליהן ותוך זמן קצר החלטנו לקבל עלינו לשמרן באדיקות מכל משמר. ומאז אנו חשים ברגעי התעלות מיוחדים.
"לפני זמן מה נסענו לרוסיה בבקשנו לחקור עוד על היהודים, והנה בעמדנו בכיכר האדומה במוסקבה, הנחשבת למרכז העיר ואף למרכז רוסיה כולה, אנו פוגשים בקבוצת אנשים שחזותם העידה עליהם כי יהודים הם. הם התהלכו במגבעות ובחליפות ונשאו בידיהם תרמילים. הבטנו על פניהם ולא יכולנו לעצור בעד רגשותינו הגואים לרגל מעלתם של אותם אנשים, וכמין מגנט חשנו לפתע כולנו כי הם נבחריו של הבורא וחייבים אנו לסייע להם במילוי מבוקשם.
"ניגשנו אליהם ושאלנום אם הם צריכים דבר מה. הם דיברנו אנגלית כמונו ואמרו שהם תיירים שהגיעו לראשונה בחייהם לרוסיה, הם נשלחו על ידי רב גדול מאנגליה ע"מ לברר על חיי היהודים במוסקבה העיר הגדולה, אך הם אינם יודעים כיצד והיכן עליהם להתהלך כדי למלא את שליחותם. אנו, שכבר שהינו בעיר זמן מה והכרנו מעט את ארחותיה, והתחקינו בעיקר אחר חיי היהודים שמאד סקרנו אותנו, ידענו מעט על פעלם של היהודים. חיש מהרה הצענו את עזרתנו.
"אחד מחברי הקבוצה הזמין מיניבוס גדול שיהיה בו מקום לכולנו, וכשזה הגיע עלינו וביקשנו מהנהג להסיענו לקהילה היהודית בסט פטרבורג, אחת הקהילות הוותיקות ברוסיה שמרכזה שוכן ברחוב רובינשטיין, שרק לאחרונה הוחלף שמו ועד אז היה נקרא רחוב טרויצקי. בקהילה יהודית זו שכן גם בית עלמין יהודי ישן. הרפורמות של הצאר אלכסנדר השני הביאו לצמיחה מהירה באוכלוסייה היהודית בעיר, ולאחר נפילת הצאר מונה לראשונה רב ראשי לעיר, וכעבור זמן מה אף נפתח בית הכנסת הקיסרי הגדול.
"עם הגיענו למקום הצגנו לפני הקבוצה היהודית את הקהילה ואמרנו שאנו מסתובבים מזה זמן ברחבי רוסיה ומתחקים אחר היהודים שלמרות כל מה שעבר עליהם בכל הדורות שמרו בקפדנות על דתם, והדבר הביא אותנו להשתאות. אמרנו להם כי חשים אנו מזל גדול בפגשנו אותם, שכן כל רצוננו לסייע ליהודים".
היהודים ששמעו את דברי אותם כמרים לא האמינו למשמע אוזנם, הם התקשו להאמין שאין זה חלום בלהות. הדבר היה נראה להם כמין חזון אחרית הימים ולרגע הם לא חשבו שתיתכן מציאות כזו. אך הכמרים לא ויתרו. במהלך ימים ארוכים סייעו ליהודים בכל שנדרשו כשהם מעריצים אותם ואת דרכם. למתבונן מן הצד היה נראה שאותם גויים אכולי קנאה על כי היהודים ולא הם זכו להיות חלק מהעם הנבחר.
רבי יצחק שלמה נפעם לשמע הסיפור. לנוכח מציאות בה שבעים זאבים עמלים בכל כוחם לטרוף טרף קל בעם ישראל, אין זה חזון נפרץ לראות כמרים משכילים שזו דברתם וזוהי שפתם. הוא פנה אליהם והתעניין: "ומהי השאלה שרציתם לשאול אותי?"
והם השיבו בפשטות: "באנו לשאול את הרב אימתי יתקיימו דברי הנביא שלכם (ישעיה מט כב-כג) שאמר בנבואתו את חזון אחרית הימים: 'כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה; והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך, אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו…' באנו לשאול את הרב אימתי נזכה לכך שנוכל לעבוד את היהודים, אימתי נוכל ללחך את עפר רגלכם?"
רבי יצחק שלמה התרגש מן הדברים. לפתע נפרש לפניו חזון אחרית הימים כשמלה, והגעגועים לבואם ולבניית בית המקדש בסמוך ונראה למעונו, פרצו להם את כל גבולות הלב. "אחרית הימים, אחרית הימים…" מלמל
(מ' הלוי מוסף שבת קודש וישלח תשע"ב)