הסיפור הבא יוכל להמחיש לנו איך הקב"ה שומר רגלי חסידיו, והלומד תורה ומקיימה לפרטיה ודקדוקיה זוכה ע"י זהירותו המופלגת לא לגרום נזק ואובדן ממון לאחר.
בימים האחרונים נלב"ע אחד ממיוחדי הת"ח בבני ברק, הגאון ר' יחזקאל ברטלר זצוק"ל, שזכה ללמוד חברותא עם מרן החזון איש, והיה בעל מוח מיוחד ושלט בכל מכמני התורה כפשוטו. הגאון ר' יחזקאל היה דחיל חטאין, וחשש בהרבה חומרות ובפרט בדיני ממונות, וקיים בנפשו מאן דבעי למיהוי חסידא יקיים מילי דנזיקין.
כל ממונו של הגר"י היה מוקנה לאחרים, והוא מעולם לא פתח חשבון בנק על שמו, מחששות שונות של ריבית, אע"פ שאת כל שטרות היתר עיסקא של הגופים הגדולים במשק, הוא היה מנסח כדי שלא יהיה בהם שום חשש תקלה, ואעפ"כ לעצמו החמיר ביותר.
בשל היותו עילוי, תדיר היו לו כמה זוגות משקפיים בביתו, כדי שתמיד כאשר יצטרך למשקפיים יוכלו הוא או בני ביתו למוצאם בקלות. ביום ראשון אחד, בשעה שחיפש אחר משקפיו לא הצליחו בני ביתו למצוא בבית ולו זוג אחד לרפואה.
הציע אחד מבניו ללכת אל ביהכנ"ס 'לדרמן' שם קבע הגר"י את מקום תפילתו, ולהביא משם את זוג המשקפיים שנשאר שם משבת קודש, הואיל והגר"י נהג כמנהג תלמידי החזון איש שלא לסמוך על עירוב, ונמנע מלטלטל בכלל אף במקום בו העירוב היה מוחזק כמהודר, ולכן היה משאיר את משקפיו בבית הכנסת ולא מחזירם לביתו אחרי התפילה בשבת.
אולם הגר"י סירב לפתרון המוצע, ואמר שאף אם יימצאו במקומו זוג משקפיים ייתכן והם של אדם אחר, ואי אפשר לקחתם משם, פן יבוא בעל המשקפיים ויחפש אותם במקום שהניח אותם ולא ימצאם, ודימה את זה למה שאמרה הגמ' במסכת בבא מציעא, שהמוצא מציאה שספק אם הבעלים הניחם שם, ספק אם נפלו בלא ידיעת הבעלים – הרי זה לא ייטול שמא יבוא הבעלים לחפש אחריהם באותו הזמן ולא ימצאם, וממילא יש צורך שהוא בעצמו יטרח וילך אל בית הכנסת ואז הוא יזהה בטביעת עין אם המשקפיים המונחות שם הם שלו אם לאו…
אולם בניו של הגר"י לא התייאשו, והציעו את הפתרון הבא: ילכו שניים מבניו אל בית הכנסת 'לדרמן', האחד ייקח את המשקפיים ויביאם אל הגר"י, ואילו האחר בינתיים יעמוד בביהכנ"ס והיה אם יבוא אי מי לחפש את זוג משקפיו – יוכל לעכב אותו לספר לו את השתלשלות המעשה, עד אשר יוכל למצוא את אבידתו.
לפתרון זה הסכים הגר"י, וכך יצאו שניים מבניו אל ביהכנ"ס 'לדרמן', ואכן מצאו משקפיים המונחות סמוך למקומו של אביהם, והאחד אץ רץ חזרה לביתו להביא לאביו את משקפיו בעוד האחר מתעכב במקום בו המשקפיים היו מונחות.
אחרי מספר רגעים חוזר הבן עם המשקפיים בידיו, לאחר שאביו הגר"י שלל את האפשרות שמשקפיים אלו שלו הם, ורואה את אחיו יחד עם הגאון ר' יענקל'ה גלינסקי זצוק"ל, ממתינים בבית הכנסת למשקפיו של ר' יענקל'ה, שאף הוא נמנע מלטלטל והשאיר אותם בשב"ק בבית הכנסת…