- האם לוחות הברית היו עגולים או מרובעים?
פוסקי הדורות דנו בצורת לוחות הברית שנוהגים לעשות מעל ארון הקודש בביהכנ"ס. האם הם אכן היו עגולים, כפי שפשט המנהג לעשותם, או שמנהג זה בטעות יסודו, והלוחות היו מרובעים. אחת הראיות שמביאים הפוסקים היא מהגמ' בבבא בתרא (י"ד ע"א) – "והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ומונחות כנגד אורכו של ארון", משמע שהיו מרובעים. וכן משמע בזוה"ק פר' יתרו, וברבינו בחיי פרשת כי תשא (ל"א י"ח), וכן כתב בפירוש בשיטה מקובצת (נדרים לח. ד"ה אין)
מאידך, יש שהקשו מדברי הירושלמי (מובא בר"ן נדרים דף ה) שאין מרובע מששת ימי בראשית, ורק באוכלין יש מרובע, והלוחות הרי נבראו בע"ש בין השמשות (אבות פ"ה), ומוכח שלא היו מרובעים. ויש שכתבו לדחות ראיה זו (בחוקותיך אשתעשע עמ' ר"ל), שאדרבה מסקנת הסוגיא שם שדבר זה נאמר רק על הבריות, ולא על דומם.
- מדוע פשט המנהג לעשות את הלוחות עגולים?
בספר ה'מסורת' המפורסם, צוירו לוחות הברית עגולים. היו שערערו על כך והמחבר פנה לגרי"י פישר זצ"ל בעניין. בתשובתו (מובאת בשו"ת אבן ישראל ח"ח סימן נ"ז) הוא מצדד כי הלוחות היו עגולים, וכפי שמוכח מדברי הירושלמי הנ"ל ומעוד מקומות, אמנם כותב שאפילו אם נאמר שהיו מרובעים, יש הידור לעשותן עתה עגולים, שכן מובא בגמ' (עבודה זרה דף מ"ג) שאסור לעשות תבנית היכל ותבנית שלחן וכו', ובוודאי לאו דווקא אלו הנזכרים בגמ' אסור, וכמש"כ במנחת חינוך מצוה רנ"ד. ובסוף דבריו כותב שלכן עשו הלוחות בביהכנ"ס עגולים מלמעלה ומרובעים מלמטה, כדי לצאת כל הדעות, שבין אם היו עגולים בביהמ"ק ובין אם היו מרובעים, יהיו שונים בצד אחד מכפי שהיו בבית המקדש. וכ"כ בשו"ת משנה הלכות חלק ט"ו סימן קס"ט.
- הוראת הסטייפלער זצ"ל לעשות את הלוחות מרובעים
מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל כתב, שנכון הוא שהלוחות בעיקרן היו מרובעים, אולם ברוב בתי כנסיות ראה שהיו עגולין בראשן, ומנהג ישראל הלכה היא, והטעם כמוס אצלינו, אלא שביטל דעתו הגדולה כיון שראה שבכולל 'חזון איש' צוה מרן ה'קהילות יעקב' לעשותם מרובעים (מובא בס' מכתבים ומאמרים ח"ב סימן צ"ד). אמנם הוסיף הסטייפלער זצ"ל שמ"מ במקומות שנהגו לעשותם עגול לא נרעיש ע"ז, ונניח להם במנהגם העגול, כיון שאין זה אלא מעין דמיון ללוחות, ולא נעשו כדמות הלוחות ממש, ונעשית רק לשם יופי על ארון קודש (וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סימן תקל"ה). וכן הביא שיש שרצו לטעון שמה שעושים את הלוחות עגולות זה בא מצד הנוצרים, וכתב ע"ז שקשה להוכיח כן.
בגיליון 'נר לשולחן שבת' מביא שמרן הגר"ח קניבסקי אמר שהלוחות היו מרובעים, כדברי הגמ' בבבא בתרא. "שאלתיו מיניה וביה: הרי בביהכ"נ לדרמן, בימי רבינו הסטייפלר, אמנם לא היתה תבנית של לוחות על ארון הקודש – אבל בפרוכת היו רקומים לוחות הברית עגולים? השיבני רבי חיים: 'הם' – רוקמי הפרוכות – 'לא שאלו שאלות…'". גם דעת האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל היתה שיש להקפיד לעשות הלוחות מרובעים ולא עגולים.
- לוחות ראשונים עגולים, לוחות שניים מרובעים
בספר 'שיח יהודה' (פרשת כי תשא) כותב, שהלוחות הראשונים היו מעשה ה' והלוחות האחרונים מעשה ידי משה, וממילא יתכן לומר שהיה שינוי ביניהם בעיקר הצורה החיצונית של הלוחות, שהלוחות הראשונים היו עגולים, שכל מעשה ידי שמים בעיגול נעשים, כדברי הירושלמי, ואילו הלוחות השניים היו מרובעים כמבואר בגמרא בבבא בתרא. ולפי"ז יש לפרש מנהג העולם לצייר הלוחות בביהכ"נ שראשן עגול ולמטה מרובע, שרוצים לרמז גם על הלוחות הראשונים שהיו עגולות וגם על הלוחות השניים.
- יש מתנגדים למנהג עשיית הלוחות עם עשרת הדברות בבית הכנסת
לענין עצם המנהג לעשות תבנית שני לוחות הברית על גבי ארון הקודש שעליהם כתובים עשר הדברות – היו שיצאו חוצץ נגד מנהג זה, מדברי הגמ' בברכות (י"ב ע"ב) על שביקשו לקבוע אמירת עשרת הדברות אף בגבולין ולא רק בבית המקדש, אלא שכבר ביטלו זאת מפני תרעומת המינין, שלא יאמרו שאין שאר התורה אמת ח"ו, וכתב המג"א (סימן א' ס"ק ט') שמאותו הטעם אין לכתוב עשרת הדברות על קונטרס המיוחד לציבור. וכבר העיר בזה בספר ברכת אהרן (ברכות מאמר פ"ב) להגאון רבי אהרן לוין זצ"ל, ובסוף דבריו כותב: "ואחרי אשר רובא דרובא של בתי כנסיות נבנו תחת השגחת גדולי ישראל מדורות שלפנינו, ארזי הלבנון אדירי התורה, ומדלא הקפידו על כך משמע שאין חשש בזה". אמנם בשו"ת תשורת שי (סימן ג') ובס' נימוקי אורח חיים (מונקאטש) התנגדו נמרצות למנהג תליית עשרת הדברות, אולם רוב רובן של קהילות ישראל כן נוהגות בכך.
(מקורות: מנהג ומקורו – יתד נאמן ויחי תשע"ד; בחוקותיך אשתעשע עמ' רל; 'נר לשולחן שבת' כי תשא תשע"ד)