שלימות האמונה הוא, שיקבע האדם בלבו שכל הקורה בעולם הוא אך ורק מהקב"ה בכבודו ובעצמו ואין שום מקרה בעולם כלל, הכל נעשה על ידו בהשגחה עליונה בעינא פקיחא, ואפי' מה שנראה בעיני האדם כטבע ממנו היא,
וכדי להחיות האמונה אצל הבנים, חובה עלינו גם להרבות בדיבור לבניו ולבני ביתו עניני השגחה העליונה שהראה לו הקב"ה בעצמו במשך הזמנים, או ממה ששמעו מאנשים אחרים סיפורים נפלאים כאלה שמעל לטבע, שאלו הדברים היוצאים מדרכי הטבע מתפעלים ביותר ונתפסים בחזקה, ושעל ידם נפתחים ההרגשיים בלב הבנים להתלהב בתשוקה לחי העולמים להיות נאמנים להשי"ת ולהתקרב אליו.
וכדי לשאוב חיות וחיזוק בענין אביא עובדא ממה ששמענו לא מזמן, שגם אני קיבלתי מזה חיות וחיזוק גדול באמונת השם ובהשגת דבר כי הכול הכול מתנהל על ידי הקב"ה לבד ורצונו מתקיים בכל אופן. יהודי אחד מאחינו בני ישראל הציעו לו שידוך מא"י עבור בתו, והסתפק בדבר שלא שמע על הבחור המדובר כל כך דברים טובים עד כדי שיתפעל מזה, ובהיות שלא היה יכול להחליט בעצמו מה לעשות בענין הלך לשאול את הרה"ק ר' משולם פייש מטאהש זצ"ל איך לפעול בדבר. נענה לו הרבי זצ"ל, שיתבונן ויסתכל איך התפילה נראה אצלו וכך יחליט, דהיינו אם הוא מתפלל בהתלהבות וחשק אז יקח אותו לחתן.
אומר ועושה, נסע לארה"ק ובהגיעו לישיבה שלמד שם הבחור שאל עליו מי הוא זה, וראה אותו מתפלל חזק בהתלהבות עצומה עד כדי התפעלות גדולה, ובסופו של דבר לקח אותו לחתן, ובהמשך הזמן נתברר הדבר כך! שהבחור דנן כבר מזמן לא התפלל בישיבה, בהיותו מבוגר וקם מאוחר, ברם באותו לילה בשעה ארבע התעורר ולא היה יכול לחזור לישון, הסתובב במיטה מצד לצד לנסות להירדם שוב ולא עלה בידו, עד שחשב בעצמו ממילא איני מצליח להירדם בחזרה אלך קצת ללמוד, קם והלך ללמוד בישיבה במשך שעה שעתיים.
וזאת פשוט וברור היא, שאחר כמה שעות לימוד בישיבה נשאר שם להתפלל, ומובן גם שאחר הלימוד היה שונה התפילה לגמרי מתוך רוח של קדושה וקירבת ה', לא כמו יום רגיל, וכך נעשה ציווי ה' שנתקיים ההכרזה שמכריזין 'בת פלוני לפלוני'. ועובדא זה מעורר פליאה איך שרצון ה' נתקיים בכל מיני אופנים ובכל סוגי דרכים, באופנים שונים ומשונים שאין לשער ואין לתאר. ומזה יקח האדם מוסר לעצמו לבל נומר נואש, שאין לאף אחד להיות מודאג בשום דבר הצריך לו, לשאול לנפשו איך יפול דבר, שמה' לבד הישועה בכל אופן, ואין מעצור לו מלהושיע, וכשיגיע הזמן יתקיים הדבר בלי שום הגבלה, כי אין גבול וקיצבה ליכולת השם.
וכדי להלהיב תשוקת השומע לקבל מושג וחיות כמה אמת יש בדבריהם של צדיקים, מתוך הבנה עמוקה שדבריהם הם אמת וצדק, אספר ממה שהשגתי בעצמי, היתה זאת כאשר שהיתי בחו"ל ופעם התעוררתי בחצות הלילה לערך, וכמה שניסיתי לא יכולתי להירדם שוב, כי חשבתי לעצמי הרי בין כך אין לי איפה ללכת כעת, שכל הבתי מדרשות והמקוואות סגורים.
ובלית ברירה קמתי ואמרתי ברכות התורה והתחלתי לומר תהילים, עד שבאתי לבכיה גדולה ולדביקות גדול, כי נכנס בי איזה רוח אלוקים גדולה, וחשבתי לעצמי בתמיה! מה יום יומיים, וכי עשיתי איזה דבר טוב שבעבורו התעורר נשמתי כל כך או משהו אחר, ואז נזכרתי אה! היום הרי יום הולדת שלי, כי ידוע לנו מהבעש"ט הקדוש שיום הולדת הינו עת רצון גדול, שמתעורר שפע קודש וברכה לקבלת התפילות, ומרמז דבר זה בפסוק שאמר דוד [תהילים ב, ז-ח]: 'אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה', שביום הולדת הזמן גרמא לבקש ומקבל את מה שהתפלל, ואז הבנתי הענין. וענינים אלו צריכים להחדיר בלב הבנים האמת שבתורה ואמיתותו של הקב"ה.
דיבור של אמת מתקבל עד לאחת
ולך ידיד נפשנו! שים לבך אל הדברים האלו להבין ולהשכיל לראות כמה משפיע על האדם סיפורי דברים כאלו לפתוח רגשי לבב לעלות מדריגה לאהבה את השם אהבה עזה ויתירה, כי טבע האדם הוא להתדבק לשרשו להיות נמשך אחר האמת, ודיבור של אמת מתקבל עד לאחת, ובכן מצוה גדולה הוא להרבות בדיבורים כאלו אמרות ה' אמרות טהורות המושכים את הלב ומלהיב בהם את ניצוץ אור ה' ממעל שהיא הגורמת לאדם להתרחק מעלמא דפירודא.
(מתוך שיחות בקונטרס 'שפת חיים' ניסן תשפ"ד)