האם מברכים 'שהחיינו' על דירה שלא רשומה בטאבו? האם מברכים 'שהחיינו' על דירה הנקנית בעזרת 'משכנתא'? והאם מברכים 'שהחיינו' על סגירת מרפסת?
הבונה או קונה בית, או דירה בבנין מגורים, מברך 'שהחיינו'; ואם יש לו אשה וילדים, מברך 'הטוב והמטיב'. ואף אם קנה דירה שכבר דר בה עד כה בשכירות במשך תקופה ארוכה – הורה הגר"נ קרליץ זצ"ל שיברך, משום שיש לו שמחת הלב בקנייתהּ. ואם הבעלות אינהּ רשומה על שמו ברישום החוקי של המדינה [ = טָאבּוּ] – דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל שלא יברך, ואף אם אחר כך רשם את הבית על שמו, לא יברך, משום שכבר חלפה שעת השמחה על קניית הבית.
ואם קנה את הבית או את הדירה בהקפה, כלומר, על דעת לשלם את תמורתו בתשלומים – דעת הכף החיים, שלא יברך, אך ראוי שיברך 'שהחיינו' על דבר אחר, כגון פרי חדש, ויכוון בברכתו גם על הבית או הדירה. ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל, אם אין חשש שהמכירה תתבטל במידה ולא יפרע את החוב, יברך; ואם קיים חשש שהמכירה תתבטל, או שהנכס שקנה משועבד לחוב, ואם לא יפרע את החוב יעקלו את הנכס, לא יברך.
והגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה, שיש לברך ברכות אלו גם על תוספת בנייה, כגון שמוסיף חדר לביתו. אולם, על שיפוץ כללי בבית ללא הרחבה, או על הקפת מרפסת קיימת במחיצות – המכוּנה 'סגירת מרפסת' – הורה הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאין לברך.
ומי שהתגורר בדירה גדולה, ומכר אותה מפאת מצבו הכלכלי וקנה במקומה דירה קטנה – הורה הגר"נ קרליץ זצ"ל שיברך ברכות אלו, למרות ששמחתו אינה גדולה. ואם בונה או קונה בית או דירה שלא למטרת מגורים, אלא למסחר וכדומה – כתבו הערוך השולחן והברכת הבית, שאינו מברך.
מה הורה החזון איש להגר"ח קניבסקי זצ"ל בנוגע לברכת 'שהחיינו'? האם מברכים 'שהחיינו' על משקפיים? והאם מברכים 'שהחיינו' על חולצה?
הקונה כלי או בגד חשוב, מברך 'שהחיינו'; ואם גם בני משפחתו נהנים מהכלי החדש, מברך 'הטוב והמטיב'. ואין לברך אלא על כלי או בגד שיש שמחה מיוחדת ברכישתם, אך כלים או פריטי ביגוד קטנים שאין ברכישתם שמחה מיוחדת, אין לברך עליהם. וכמו כן, אדם שמחמת עושרו אינו שמח בכל כלי או בגד שהוא, לא יברך עליהם. ומי שקנה כלי או בגד שרוב בני האדם במצבו שמחים בהם במיוחד, אך הוא עצמו אינו שמח בהם – לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל, לא יברך; והחזון איש הורה להגר"ח קניבסקי זצ"ל, שיברך 'שהחיינו' על דבר אחר, כגון פרי חדש, ויכוון גם על הכלי או הבגד.
ומשקפיים – לדעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרח"פ שיינברג זצ"ל, אין לברך עליהם 'שהחיינו', משום שהם כעין צורך רפואי, ואינם נדונים כבגד. אולם, לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל, יש לברך עליהם.
ובגד שאינו חשוב, כגון חולצה וגרביים, אין לברך עליו 'שהחיינו', משום שברכה זו נתקנה מחמת השמחה שבקניית הבגד, ובגד זה אינו גורם לשמחה. ואף אדם עני, שמחמת מצבו הכספי שמח אף בקניית בגד פשוט – לא יברך על בגד שאינו חשוב, משום שתקנת הברכה היא רק על בגד חשוב הנקנה לעתים רחוקות, ולכן מתאים לברך עליו "שהחיינו… לזמן הזה", ולא על בגדים שרוב הציבור רגילים לחדשם בתדירות. ולדעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, בזמננו, 'טלית קטן' אינו נחשב לבגד חשוב, ואין לברך עליו 'שהחיינו'.
עד מתי ניתן לברך 'שהחיינו' על בגד חדש? והאם מברכים 'שהחיינו' על בגד הטעון בדיקה משעטנז?
ברכת 'שהחיינו', או 'הטוב והמטיב', על בית, בגדים וכלים חדשים, יש לברך בשעה שהם נכנסים לרשותו, דהיינו בשעה שקונה אותם או שמקבל אותם, למרות שטרם השתמש בהם, משום שהברכה היא על השמחה בכך שדברים אלו נכנסו לרשותו. אולם, הכף החיים ופוסקים רבים נוספים כתבו, שהמנהג לברך רק בשעת הכניסה לדור בבית, בשעת הלבישה הראשונה של הבגד, או בשעת השימוש הראשון בכלי.
ואם לא בירך 'שהחיינו' על בגד בשעת הלבישה הראשונה, רשאי לברך כל עוד לא פשט את הבגד, אך אם פשט את הבגד על דעת שלא לשוב וללובשו לאלתר, לא יברך בלבישה השניה. וכן אם לובשו בפעם הראשונה זמן רב, לא יברך אלא כל עוד שהשמחה קיימת בלבו בתוקפה. ויש שכתב, שניתן לברך אף בלבישוֹת הבאות, כל עוד הבגד נחשב כחדש.
ואם הבית, הבגד, או הכלי, אינם ראויים לשימוש בשעה שנכנסים לרשותו – וכגון דירה הטעונה שיפוץ כדי שתהיה ראויה למגורים, או בגד הטעון תיקון על ידי חייט כדי שיהיה ראוי ללבישה – לכל הדעות אין לברך עליהם אלא בשעת הכניסה לדור בבית, בשעת הלבישה הראשונה של הבגד, או בשעת השימוש הראשון בכלי.
וכלים הטעונים טבילה – מסתפק הג"ר עקיבא איגר זצ"ל אם יברך לפני הטבילה, או רק לאחריה. אולם, הקונה בגד אצל חייט נאמן, שנית לסמוך עליו שאינו תופר שעטנז – הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שיברך בשעת הקנייה, גם אם בכוונתו להחמיר ולבדוק את הבגד משעטנז. והקונה טלית ללא חוטי ציצית, כתב המשנה ברורה, שיברך בשעת קשירת חוטי הציצית; ואם לא בירך אז, יברך בשעת ההתעטפות הראשונה.
מדוע לא אומרים "תְּבַלֶה ותתחדש" על בגדי עור? והאם מברכים 'שהחיינו' על נעליים?
מנהג ישראל כבר מימות הראשונים, לברך אדם הלובש בגד חדש בברכת: "תְּבַלֶה ותתחדש"; כלומר, תאריך ימים ותגרום לבגד להתבלות, ותזדקק לרכוש בגד חדש. ויש מהראשונים שהורה, שלא לומר כן על בגד העשוי, אף בחלקו, מעור בהמה, ואפילו בהמה טמאה; משום שאם יזדקק לבגד חדש, יצטרכו להמית בהמה נוספת כדי להשתמש בעורהּ, וראוי לרחם על הבריות ולא לקוות שיצטרכו להמיתן, וככתוב "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו".
וכתב הרמ"א, שלמרות שהטעם להוראה זו קלוש, רבים נוהגים כן. ויש מי שכתב, שגם ברכת 'שהחיינו' אין לברך על בגדי עור, אך הפרי מגדים, השדי חמד והכף החיים, חולקים עליו. וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שיש לברך 'שהחיינו' על נעליים חשובות ויקרות העשויות מעור. אולם, לדעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל, המנהג שלא לברך 'שהחיינו' על נעליים כלל.