קרוב לשכר ורחוק להפסד
מעשה שהיה בראובן שקנה עליה והגבאי טעה ונתנה לשמעון, כי סבור היה ששמעון קנה את העליה. ויש לדון אם יש לחייב את אחד מהם לשלם. והשיב מרן הגראי"ל שטיינמן, את ראובן הקונה אין לחייב כלל כיון שלא קיבל את העליה, ואת שמעון העולה ג"כ אין לחייב כיון שלא התחייב ולא קנה. ואת הגבאי ג"כ אין לחייב מטעם שהפסיד לביהכ"נ, משום שזה רק מניעת ריווח ולא הפסד בידים. ונשאל א"כ יוצא שכולם פטורים, והשיב אכן בדיני אדם ודאי כולם פטורים. שוב נשאל מדוע זה רק מניעת ריווח, הרי לכאורה יש כאן כבר חוב ממוני לבית הכנסת ע"י זה שקנה את העליה והתחייב, וא"כ לכאורה הוי זה הפסד בידים, ומדוע פטור הגבאי. והשיב שזה תלוי אם יכול הקונה לחזור בו מקנייתו, כי אם אינו יכול לחזור בו, אכן זה הפסד בידים משום שבית הכנסת זכה כבר בכספו, אבל אם יכול לחזור בו לפני שעולה לתורה הרי זה עדיין לא שלו, ובית הכנסת עוד לא זכה בכספו וא"כ אין כאן הפסד בידים.
(כאיל תערוג – הרה"ג ראי"ש פרידליס עומקא דפרשה ויקהל תשע"א)