ערב חודש ניסן ת'א ש'מ ד–פ
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנחנו מספיקין להודות לך ה' אלוקינו ולברך את שמך מלכנו וכו' וכו' וכו'
אי אפשר לתאר את הסייעתא דשמיא העצומה שבורא כל עולמים הנחה אותנו ומנחה אותנו יום יום, חודשים חמשה' וללמוד מסכתא דברכות ושבת עם חברים מקשיבים ומצפים יום יום, ומתקשרים: אנו מחכים כבר לשיעור שהוא חיים ושמחה בשבילם, ונשותיהם מזרזים אותם להכין את הגמרא, ולפתוח כדי להתחיל מיידית בלי שהיות, ועד כדי שהיגיעו לכזאת אהבה לתורה, שרוצים גם ללמוד שער הביטחון לבעל חובת הלבבות, בנוסף לגמרא הקדושה.
וגם מייחלים ללמוד הלכה למעשה כל יום – עוד דקותיים, וביחד, ואם כשהתחלנו ללמוד איתם היה זה פרק זמן של 30-35 דקות, כעת הם רוצים ללמוד יותר והגענו ללמוד שעה שלמה בסייעתא דשמיא, גם בני הבית מקשיבים וכולם מאזינים בשמחה, ובסוף מסיימים עם ברכות חמות לכל אחד ואחד ולב"ב שיחי'.
יהי רצון שהשם יתברך יתן חכמה מפיו דעת ותבונה לכל ימי חיינו, שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך ולכל הלומדים די בכל אתר ואתר בכל עם ישראל ובציפיה לגאולה וישועה שלימה בביאת משיח צדקנו אמן ואמן, מתפלל ומברך מכל הלב – א.י.מ.