אחד המקומות שבהם ישנו שיעור של 'העמוד היומי' הוא במושב יושיביה, ע"י הרה"ג ר' משה כהן שליט"א. מושב ישעיה נמצא בין נתיבות לשדרות, שמו התפרסם בחודשים האחרונים בעקבות כך שהמחבלים הארורים לא נכנסו אליו ורווח והצלה היתה לתושבים.
כמושב דתי המתהדר בבית כנסת מרכזי שמתקיימים בו תפילות ושיעורי תורה כסדרם, מספר הרב כהן, חשבתי לשלב בין השיעורים גם שיעור בגמרא, שרוב תושבי המקום לא ממש זכו לשבת וללמוד גמרא כסדר, וחשבתי שזה יכול להצליח, אך לא שיערתי עד כמה. יש בשיעור כמנין משתתפים שפשוט שיעור הגמרא נכנס בתוכם כל כך והם לא מסכימים בשום אופן לוותר עליהם, לא כאשר הקושי מגיע ממני המגיד שיעור ולא כאשר הקושי מגיע מצדם, אם זה יום עמוס ומתיש בעבודה, או איזה ארוע או שמחה, הכל טוב ויפה אך עד השיעור או לאחריו.
ישנו אחד מהמשתתפים שמטפל באביו הקשיש בתורנות עם אחיו, וביום שהוא מטפל באביו, זה מתנגש עם זמן השיעור, כיון שהוא לא הסכים לוותר על השיעור הוא פשוט חשב 'מחוץ לקופסא', הוא לא חיפש מישהו שיחליף אותו לזמן השיעור או אולי להשתתף בשיעור פעם בשבוע דרך הטלפון, הוא פשוט שוחח על כך עם אביו, ההצעה שלו היתה להביא את אביו עם הכסא גלגלים לשיעור, לא פחות ולא יותר, אביו קיבל את ההצעה למרות הקושי הרב עבורו הכרוך בכך, בראותו את הרצון העז של בנו להשתתף בשיעור מדי יום מבלי להפסיד אף שיעור, ואת החיות והשמחה שהוא מקבל משיעורי התורה. וכך פעם בשבוע אנו יושבים עם אורח נוסף בשיעור, אורח – אך קבוע…