לפעמים אני חושב לעצמי שאני צריך לבוא לשיעור 'דף היומי' בבוקר עם דף ועט ופשוט לרשום את הערות הביניים של המגיד שיעור ושאר הלומדים.
אין יום שאני לא זוכה לשמוע פנינים נפלאים שראויים להעלותם עלי גיליון.
לדוגמא הבוקר למדנו ב'דף היומי' בפרק 'אלו מציאות' (זוכרים בכיתה ב' את הגמרא המנויילנת הזו?…) "אווזין ותרנגולין מטפל בהם שלושים יום" אם יהודי מצא תרנגול ברחוב צריך לטפל בו מדין 'והשבותו לו' שכל דבר שעושה ואוכל יעשה ואוכל.
רב נחמן בר יצחק חולק ואומר "תרנגולת כבהמה גסה ומטפל בה שנים עשר חודש".
כל ילד מכיר את הסיפור על רבי חנינא בן דוסא שאדם אחד שכח תרנגולין בפתח ביתו, ורבי חנינא גידל אותם עד שקנה בדמיהן עיזים, ולבסוף זכה להחזירם לבעל האבדה.
אך מה מאד הופתעתי לשמוע מר' יוסף חיים, הלא הוא יהודי יקר שיושב אתנו בשיעור 'דף היומי', שסיפר כמשיח לפי תומו שקרה לו גם סיפור דומה:
פעם אחת בערב יום כיפור הלך ברחוב יחד עם בנו, לפתע מצאו תרנגולת כפרות משוטטת ברחוב… נו מה עושים עכשיו?! לאפוקי משאר עוברי הדרך שקיימו בעצמם 'פעמים שאתה מתעלם'… ר' יוסף חיים הוא יהודי ירא שמים שאמון על הציווי 'לא תוכל להתעלם' ולא עושה חשבונות של זקן ואינו לפי כבודו אלא מקיים בתמימות מצוות 'השבת אבידה'.
ובכן, ר' יוסף חיים לקח את התרנגולת אליו הביתה, וגידל אותה במסירות במשך שנה וחצי! התרנגולת הטילה ביצים, ושעשעה את ילדי השכונה, ואף שימשה כשעון מעורר, שהרי השם נתן לשכווי בינה להבחין בין יום ללילה…
ומה קרה בסוף? אני שואל את ר' יוסף חיים. "עד שלבסוף התרנגולת שבקה חיים לכל חי… שבוע הבא ה'יארצייט' שלה בכ"ה אדר…"
מה??? כל הלומדים בשיעור פרצו בצחוק גדול, שהרי ר' יוסף חיים הוא בעל זיכרון גדול של תאריכים, תמיד הוא יודע מה התאריך היום ולמי יש 'יארצייט', ומתי ה'נץ' ו'מנחה גדולה', והנה עכשיו הוא שומר בזיכרונו את תאריך הפטירה של התרנגולת…
השם יעזרנו שבזכות שיהודים צדיקים מקיימים 'יהא מונח עד שיבוא אליהו' שכבר יבוא אליהו ויבשר על הגאולה השלמה. אמן.