נו נו רבותי, חזל"ש.
מה?
מה לא הבנתם? חזל"ש. חזל"ש. ח ז ר ה – ל ש ג ר ה!
היה לכם תענית אסתר. שישי. שבת. פורים. שושן פורים. הגיע הזמן לחזור לעבודה. להתעורר.
בסדר בסדר אדוני הבוס. נשתדל…
- ●●
יום אחרי פורים זה יותר קשוח אפילו מיום ראשון קלאסי… צריך אתחול מחדש לכל המערכת. זה לא עוזר שהיו לנו ארבעה ימי חופש מהעבודה, להיפך ככל שהחופשה ארוכה יותר, צריך יותר זמן להתאושש ממנה. כמאמר הכתוב: "אלה תולדות נוח, נוח…"
אבל אל דאגה, העבודה לא הסתדרה מעצמה, מה שלא טופל יחכה על השולחן בסבלנות בערמה מסודרת…
מה שחשוב בעיקר לזכור, שבשונה ממשלוחי המנות, הסעודות וכל המסתעף שם אנו רוצים לראות את עצמנו "אחרי". לעשות ספונג'ה, לנקות הכל ו'להתאושש מפורים'. אבל מבחינת האוצרות הרוחניים שספגנו בחג פורים הקדוש אנחנו לא 'מתקדמים הלאה וזהו'.
אדרבא, עכשיו אנחנו מתחילים!
אמנם בסופר מרקט כבר אין זכר לפורים ותוך יומיים הכל כבר מרגיש אוירה של פסח, מלא ארגזים של אגוזי מלך וגיליונות לבנים, הכל כשר לפסח. וזה מצוין… אנחנו גם רוצים להתכונן לפסח כראוי, אבל זה יקרה רק אחרי שניקח את ההקדמות וההכנות שחג פורים הקדוש הביא לנו. פורים הוא ההכנה לפסח.
מקובל משמו של הרב מטשהרין זצ"ל, לא לשאול 'איך עבר החג', אלא 'איך נכנס החג'… איך נספג בנו ההארות של היום טוב, מה אנו לוקחים אתנו צידה לדרך.
זכינו לקיים את מצוות היום, לנצל את הזמן לתפילה בזמן ש'כל הפושט יד נותנין לו'. לשמוח בשמחה גדולה. עכשיו הגיע הזמן לקצור את הפירות.
ידועים דברי הרמב"ן על הפסוק 'עד שתחפץ', "כשאדם מתעורר באהבה ויראה לבורא ברוך הוא, אזי תיכף ומיד יראה לעשות לזה כלי – להכיל את אהבת ה', כי 'חפץ', לשון 'כלי', והכלי הוא – קיום איזה מצווה וקבלה חדשה".
קיבלנו עכשיו כח עצום להתחדש בהתחדשות גדולה כתינוק שנולד. נקבל על עצמנו להוסיף בתורה. להתחזק בתפילה. אני לא אותו 'יענקל'ה' שהייתי יום לפני פורים.
הכל חדששש!