טעות בברכת הדלקת נרות
יום טוב שחל בשבת, מברך על הנרות להדליק נר של שבת ויום טוב, (משנ"ב סימן רסג ס"ק כד) מה הדין אם טעה ובירך להדליק רק נר של שבת, או רק נר של יום טוב, האם יצא?
נראה שיצא ידי חובה, וכך מבואר גם בשו"ת מהר"ם בריסק (ח"ב סימן מד) כי מאחר וכבר הדליק וגם בירך על שבת או על יום טוב, לא ניתן לברך ברכה נוספת יעו"ש עוד כמה טעמים. ועיין בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סימן קיב) שכתב שאם בירך של שבת לבד יש לעיין שאולי יצא כיון שיו"ט נקרא שבת, אבל אם בירך של יום טוב לבד, אם לא קיבל שבת עדיין ידליק עוד נר ויברך, או שיבקש מאחר שלא קיבל שבת שידליק לו נר ויברך. עצה זו תועיל לבני אשכנז המברכים על תוספת אורה, ולא לבני ספרד, יעוין בשו"ע (סימן רסג ס"ח) ויעוין להלן בענין הוספת שמן לנר שבת.
הדלקת נרות שבת ע"י הוספת שמן כשאין לו גפרורים
אדם שהדליק בערב שבת לפני פלג המנחה נר של שמן, ועתה הגיע זמן הדלקת נר שבת, הרי חייב הוא לכבות את הנר ולהדליקו מחדש לשם שבת כמבואר במשנ"ב (סימן רסג ס"ק יח). איך ינהג אדם שאין לו גפרור, ואם יכבה שוב לא יוכל להדליק. האם הוא יכול להוסיף בזמן הדלקת נרות קצת שמן לכבוד שבת קודש, והאם יוכל לברך?
במדרש תנחומא (פרשת תצוה ג) נאמר: מעשה נסים היה במנורה אשר היו מדליקים אותה בר"ה, ולא היתה כבה עד לשנה האחרת. אולם יעוין במסכת מנחות (דף פו ע"ב) נאמר: שממנו [מנר המערבי] היה מדליק ובו היה מסיים, ופרש"י שלאחר הדלקת שאר נרות היה מכבה אותה ומטיבה ונותן בה שמן.
כשביקר בורשא מרן הגר"ח מבריסק שאל את האדמו"ר הזקן מגור מה תועלת בנס זה, הרי ישנה מצות הדלקה בכל יום? השיב האדמו"ר עפ"י המבואר במסכת ביצה (דף כב ע"א): המוסיף שמן לנר הדולק בשבת חייב משום מבעיר. ואפילו אם הוסיף טיפה אחת חייב. אם הוספת טיפה נחשבת כהבערה בשבת, הרי היא נחשבת כהבערה אף לגבי מצות הדלקה של המנורה. בצורה כזו קיימו את מצות ההדלקה בהוספת טיפה אחת שמן למנורה הדולקת, ("לקוטי יהודה").
ונראה שבנידוננו ודאי לא יוכל לברך על הוספת השמן, כי לא ניכר בזה הדלקה לכבוד שבת ואף שע"י השמן הנוסף יש קצת יותר אור, בכל זאת לא ניכר לעין.
(חשוקי חמד)