מספר ידידנו מזכה הרבים הרה"ג רבי ישראל מאיר אלטמן שליט"א, מחבר ספרי 'מה למעשה' ומו"ל העלון השבועי 'מי באר':
אחד מחשובי האברכים ביישובנו 'רכסים' – הרב ב.צ. ערך קניה בצרכניית 'יש', ועקב תקלה זמנית במערכת הממוחשבת של הרשת, ה'תלושים' של החנות לא עברו בקופה.
הוא ניסה שוב ושוב, ולא הצליח לשלם.
ניגש אליו יהודי דתי, וניסה לעזור לו, הוא לחץ שם ושם, ומשלא הצליח שלף כרטיס אשראי מכיסו שלו, ושילם על האברך.
שאל אותו האברך, למה שילמת עלי?
סיפר לו היהודי הדתי, שהוא עובד במפעל ביטחוני גדול באזור חיפה, ובאותו היום ערכו תרגיל גדול המדמה מלחמה עם החיזבאללה ימ"ש. בתרגיל השתתפו, המשטרה, כיבוי האש, מד"א, צה"ל, וכו'…
בתרגיל הם דימו תרחיש (היל"ת) שארגון הטרור משגר שלושת אלפים טילים בבת אחת לעבר המפעל הרגיש, ומה עושים במקרה כזה…
בסופו של תרגיל, יצא להם (לפי חשבונם) ש'כיפת ברזל' תצליח ליירט אלפיים ושבע מאות טילים, שהם כ-90% אחוז מכמות הטילים ששוגרו.
לאחר התרגיל ניגש אותו אדם למפקד שפיקד על התרגיל, ואמר לו, ליירט אלפיים ושבע מאות טילים זה אכן הישג אדיר, אבל מה עושים עם שלוש מאות הטילים הנותרים?
הוציא המפקד כיפה מכיסו, ואמר לאותו אדם, את שלוש מאות הטילים, האברכים שלומדים תורה – יעצרו בכח התורה שלהם!
סיים היהודי את דבריו בהתרגשות, אם המפקד כל כך מעריך את הלימוד תורה שלכם, אני רוצה שתהיה לי הזכות להיות שותף בתורה שלכם!!!
כמובן, שכולנו מאמינים שהתורה הקדושה, היא ורק היא מגינה עלינו מכל צרה וצוקה, מכל האיומים, ולא רק מאלו שמערכת כיפת ברזל לא מצליחה ליירט… אבל 'שיחה נאה' יש כאן…
האברך שסיפר לי את המעשה, ר' א.ג.פ. הוסיף ואמר לי, כולם מתפעלים מהעובדה שמישהו שילם על הקניה של הרב ב.צ., אבל כשאני הולך לחנות, תמיד יש מישהו שמשלם עליי!!!
מי?
אבא שבשמים, הוא תמיד משלם עליי, לעולם לא נגמר לו הכסף, ותמיד האשראי שלו עובד ועובר…
'מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו'.
אי אפשר שלא להביא מעשה דומה המובא בגמ' (כתובות סז:) [המילים בסוגריים הם פירוש 'חברותא'].
ההוא גברא [- עני, שהיה ניזון מן הצדקה], דאתא לקמיה דרבא, [- שבא לבקש צדקה ממנו].
אמר לו [- רבא]: במה אתה סועד? אמר לו: בתרנגולת פטומה ויין ישן.
אמר ליה, ולא חיישת לדוחקא דציבורא [- האם אינך חושש לדוחק הציבור, שיצטרכו לתת לך אוכל יקר כל כך]?
אמר לו: אטו מדידהו קאכילנא? מדרחמנא קאכילנא! [וכי אוכל אנוכי מן הציבור?! הלא הקדוש ברוך הוא הוא המאכיל אותי!].
דתנינא [על דברי הכתוב בספר תהלים קמ"ה]: "עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו". 'בעתם' לא נאמר, אלא 'בעתו'. מלמד [- הכתוב] שכל אחד ואחד נותן הקדוש ברוך הוא פרנסתו בעתו. [- פירש"י ד"ה בעתו – הכל לפי מה שהוא צריך כל יחיד ויחיד לפי לימודו].
אדהכי, אתאי אחתיה דרבא, דלא חזיא ליה תליסרי שני, ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן [- עוד הם מדברים, והגיעה אחותו של רבא לבקרו, אחר שלא ראתה אותו שלש עשרה שנה, והביאה לו תרנגולת פטומה ויין ישן].
אמר רבא: מאי דקמא? [- מהו דבר זה שבא לפנינו, הלא סימן משמים הוא]. אמר לו רבא: נענתי לך [- דיברתי אליך יותר מדי], קום אכול.
הלימוד לכל אחד ואחד הוא, יש לנו אבא בשמים שדואג ומפרנס כל אחד ואחד… כל יהודי צריך לשנן לעצמו שוב ושוב "אטו מדידהו קאכילנא? מדרחמנא קאכילנא!"
מדרחמנא קאכילנא!