עמוד היומי עם גישמאק – שבת יז.
בעמודינו היומי ישנו דבר פלא!
אנו לומדים היום (ג', ויקרא. ט' באדר ב' תשפ"ד) בהמשך הגמ' על י"ח דברים שגזרו אותו היום שרבו בית שמאי על בית הלל, והגמ' מספרת מה התרחש באותו היום:
"נעצו חרב בבית המדרש, אמרו: הנכנס יכנס והיוצא אל יצא. ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים, והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל!"
יום קשה ביותר!
אימתי, באיזה תאריך התרחש מעשה נורא זה?
דבר פלא הוא שבמקורותינו מבואר ש'אותו היום' היה בדיוק ביום ט' אדר!
היום!!!!!
לא יאומן כי יסופר!
וכך אנו מוצאים בשולחן ערוך שמקורו טהור ממגילת תענית!
כך פסק מרן השו"ע (או"ח סימן תק"פ סוף סעיף ב') שראוי להתענות ביום ט' באדר מכיוון שבו ביום נחלקו בית שמאי ובית הלל, ומקורו טהור מפרק בתרא דמגילת תענית, דאיתא שם: "בתשעה בו (באדר) גזרו תענית שנחלקו בית שמאי וב"ה!"
ומקור הדברים הוא מהגמ' דילן (בשבת יז.) בו מובא המעשה של מחלוקת שמאי והלל, ואמרו רבותינו נעצו חרב בבית המדרש אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל.
ג' ביאורים למה היה קשה אותו היום?
ובחזון יחזקאל על התוספתא (פ"א ה"ח) הביא ג' ביאורים מדברי המפרשים להבין איך יהיה דמיון בין מחלוקת קדושה לשם שמים שהקב"ה שמח בה למעשה העגל.
א' – לפי שבעטו בהלל שהיה נשיא וענוותן, וכן במעשה העגל בעטו במשה שהיה עניו ואמרו "עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו".
ב' – לפי שנהרגו הרבה תלמידים כמבואר בירושלמי (ראה להלן), יש אומרים ג' אלפים עיין למעלה וא"כ הוא ממש כמעשה העגל שנהרגו שם ג' אלפי איש.
ג' לפי שנעשתה התורה כשתי תורות, והרבה מחלוקת היה.
להמתיק!
יש נוסחאות של מגילת תענית (סדר החכמים נויבואר ח"ב עמוד 24) שכתוב בהם שנהרגו אז שלשת אלפים תלמידים, ויתכן שזהו מה שאמרו רבותינו בירושלמי (שבת פ"א ה"ד): "תנא ר' יהושע אונייא, תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים".
אמנם בקרבן העדה ביאר שהכוונה היא 'אילו' היו רוצים לעלות היו הורגים בהם, אבל ח"ו לומר שהרגום, וששה מתלמידי הלל עלו לבית המדרש, ואת שאר התלמידים מנעו תלמידי בית שמאי ע"י חרבות ורמחים, ולא הניחום לעלות. כדי שהם יהיו הרוב!