הרב חגי ולוסקי
"כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (ד, ב)
מדוע מרדכי לא הסיר את השק ונכנס לארמון?
- אלשיך: מרדכי רצה לעורר את עם ישראל להתפלל ולזעוק אל ה', ועשה כמה פעולות שמטרתן שיאבדו תקוה בכל ההשתדלויות, ועל כן לא הסיר שקו מעליו.
- מלבי"ם: מרדכי רצה שהמלך ידע מהמידע שהעלים ממנו המן באיגרות ששלח והגיע בלבוש שק, כדי לעורר את אנשי שושן שישאלו אותו לפשר מלבושו החריג, וכשישמעו את תשובתו יידע גם המלך ממעשי המן.
- מלוא העומר: מרדכי ידע שרק לאחר שיעשו עם ישראל תשובה ניתן יהיה לבטל את הגזירה, וחשש שאם היהודים יראוהו מסיר את השק, יבטחו בהשתדלותו ויחדלו מלשוב בתשובה ולהתפלל. הוא לא הסיר את השק, כדי שלא יתקבל אצל המלך, כדי שעם ישראל לא ירפו מתשובה.
- חוט של חסד: מרדכי לא רצה להסיח דעתו מהאבלות אפילו לרגע אחד, ועל כן לא הסיר שקו ולא הגיע לחצר המלך, גם לא כדי לדבר עם אסתר.
***
"יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה… וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" (ה, ח)
מדוע אסתר דחתה את אמירתה למחר, למשתה השני?
- ילקוט שמעוני (רמז תתרנו): "מה ראתה לומר 'מחר'? אלא שכל זרעה של עמלק למדים ליפול למחר".
- אבן עזרא: אסתר לא ראתה כל אות שחידש הקב"ה בעקבות התענית של עם ישראל, לעומת המהפך שהיה במעמדו של מרדכי, ביום השני.
- אור חדש: אסתר רצתה לבקש רק בתום שלושת ימי הצום והתפילה, משום שידעה שאין הקב"ה מניח צדיק בצער יותר משלשה ימים, והעריכה שבתום שלושה ימים תהיה סייעתא דשמיא.
- חוט של חסד: אסתר כנראה ראתה ברוח הקודש שבתוך "מעת – לעת" יתחיל המן ליפול ויקל להפילו, כפי שאמרה לו אשתו 'אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים… נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו', ולכן דחתה ליום השני את בקשתה.
***
"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן…" (ח, ט)
מדוע המתינו עד אז, הרי המן נהרג בחודש ניסן?
- מנות הלוי: לאחר שנענה לבקשתה הראשונה של אסתר ותלה את המן, חש אחשורוש שעשה רבות עבורם, ואיש לא יעז לפגוע בהם. מאחר שגם אסתר וגם מרדכי ידעו שיש עוד זמן עד מועד הגזירה, החליטו להמתין ולא לבקש עוד מהמלך בסמוך לתליית המן, ועל כן דחו את בקשתם למשלוח האגרות הנוספות בכמה חודשים עד חודש סיון.
- הגר"א: מרדכי רצה שהשליחים שהעבירו את האגרות הראשונות יפיצו גם את האגרות השניות, משום שסבר שאם יקחו אותן שליחים אחרים, מקבלי האגרות השניות יטילו ספק במהימנותן, לעומת זאת הוא סבר שאם יישלחו בידי שליחי האגרות הראשונות, אזי בנוסף על שליחותן, הם יסבירו את פשר משלוח האגרות השניות, ועל כן העדיף להמתין עד לשובם. מששבו (לאחר שליחות שנמשכה זמן רב), שלח אותם מרדכי בכ"ג סיון עם האגרות השניות.
***
"וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם" (י, א)
מדוע חשוב להשמיענו זאת בסוף מגילת אסתר?
- מגילה יא ע"א: "ור' חנינא אמר: שהכל נעשו רשין בימיו, שנאמר 'וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס', הוא אחשורוש, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו".
- רבי יוסף קרא: משום שבתחילת המגילה כתוב 'וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה', הוצרך הכתוב להשמיענו כאן ששינה את מדיניותו.
- אלשיך: ללמדנו את דרכי ההשגחה העליונה, שלאחר שביטל את עבודת ביהמ"ק מרדו בו 113 ממדינותיו, ונשארו לו רק 127. כדי לשמור על קשר טוב עם הנותרים, עשה משתה גדול והראה את עושר כבוד מלכותו, ולא דרש מהם מס, משום שלא היה צריך להם. כעת משהטיב לישראל, אין צריך לומר שחזרו לו כל 240 המדינות, אלא שהיה רודה בחזקה ולא רק ששם 'מַס עַל הָאָרֶץ', אלא ששם גם על 'וְאִיֵּי הַיָּם'.
- מלבי"ם: המגילה מספרת איך הצליח מרדכי בהנהגתו בענייני המלוכה, שצבא המלך כבש מדינות רבות, עד ששם מס על כל הארצות הסמוכות למלכותו, כולל גם את איי הים הרחוקים. המגילה מייחסת זאת למלך מצד כבודו, על אף שמצד האמת מרדכי עשה זאת.
(מתוך ספרי תורתך שאלתי, שחיבר הרב חגי ולוסקי. להערות: [email protected] , 052-9453811)