בשוק
אירע פעם בעת שמרן הגראי"ל שטיינמן אכל ארוחת הצהרים נכנסו פנימה, כמה עסקנים. רבן של ישראל, חש שלא בנוח שיאלץ לאכול מול אנשים (עיין מעשרות פ"ג מ"ה), אך כדרכו שלא לבייש את מי שמבייש אותו, אמר להם בשנינותו: יש לעיין במי שאוכל בביתו הפרטי ובאותה עת נמצאים בבית אנשים, האם גם זה נחשב כ'אוכל בשוק' ו'דומה לכלב' שאמרו שמא דווקא בשוק ממש?
במקום להבין את הרמז, הם נהנו מהרעיון והחלו לפלפל עמו ב'הלכה', ודנו בו לכאן ולכאן. נטל הרב שטינמן עוד חתיכה מהפרטיות שלו והשליך אותה ממנו והלאה, ושח איתם בנעימות, אכל כמה כפות מהצלחת, בירך ברכה אחרונה והמשיך לשוחח איתם בבעיה שעמדה על הפרק.
(חכימא דיהודאי)