מאת: מענדי
יש לי חבר טוב, וֶועלְוול שמו, יהודי ירושלמי מתוק מדבש, עם כל החינניות הירושלמית הטיפוסית מכף רגל ועד ראש. עם החַלַאט עם ה'קְנֶעפַּאלֶע' (החליפה עם הכפתור) והכובע רחב השוליים, כל מה שצריך… אני משתדל תמיד בבית מדרש להימצא בקרבתו, כי שמתי לב שתמיד כשאני נפרד ממנו אני נשאר עם חיוך רחב למשך דקות ארוכות, ומי לא רוצה לחייך ולשמוח?…
השבוע דיברתי איתו קצת בבוקר אחרי שחרית, פתאום צלצל הטלפון שלו, הוא מסתכל על הצג ורואה שזה קידומת 03, מי מתקשר אלי מ03?! מתפלא וֶועלְוול. ואני כבר מתחיל לצחוק, מסתבר שזה די נדיר אצלו שיחה כזו. וֶועלְוול מבקש ממני סליחה חפוזות, ועונה לשיחה שהתנהלה בערך כך: (אני כמובן מצטט רק את המשפטים שוֶועלְוול אמר כי את הדובר/ת מעבר לקו לא שמעתי)
'הלואווו, מהה? אכן כן אתם מדברים עם זאב. עם מי הכבוד?. אוּהַה אתם מהקבלן של הדירות. נו מתי כבר מקבלים מפתח לדירה? ברוך השם כבר חמש שנים מחכים לרגע הזה.. מה צריך? לבוא לבחור מטבח? מה הפְּשַׁט, מה יש לבחור? צבעים? מה זה משנה? לבן? נו שיהיה לבן מהיכי תיתי. לבן זה מצוין. מה עוד? צבעים של המרצפות? מה זה משנה? תשימו בלטות כמו שיש בכל בית יהודי, לא מבין מה הבעיה. זהו? שׁוֹין ברוך השם. המשך יום נעים גם לכם.'
'רגע רגע, הלואוו, שומעים אותי? אם אנחנו כבר מדברים, אז יש לי כן איזה בקשה מיוחדת לקבלן, אני רוצה אם אפשר, שיהיה באמבטיה 3 מקלחות כאלה, מה? למה אני צריך 3? אני אסביר לכם, כי בערב שבת כל הילדים מתרחצים לכבוד שבת קודש, וברוך השם אנחנו יש לנו קצת הרבה ילדים בלי עין הרע. ולפעמים נהיה קצת מאוחר ומתחיל להיות כזה 'לַחַץ', אתם מבינים?! כל אחד צועק לשני נו תצא כבר וכו', אז אם אפשר שתעשו 3 מקלחות כאלה זה יכול מאד לעזור לי. בסדר? אתם תמסרו הלאה? ישר כוח גדול. כל טוב. כל טוב.'
וֶועלְוול מסיים את השיחה, ואני עומד לידו כמעט מתעלף מצחוק, והוא מסתכל עלי כאילו אני לא נורמלי, לא מבין מה קרה לי, ואני צועק לו, אני הלא נורמלי?? איזה מין טיפוס אתה ובאיזה מקום נולדת שלא מעניין אותך איזה צבע יהיו המרצפות בדירה שאתה מחכה כבר חמש שנים תמימות שתהיה מוכנה, איזה סוג מטבח, פשוט נפנפת אותם כאילו גירשת זבוב טרדן, במחי שיחת טלפון אחד בלי לשאול בבית אפילו, פתרת את הבעיה.
אדם נורמלי שמקבל שיחת טלפון כזו, קובע יום, והוא נוסע עם הרבנית שלו לתל אביב, יושב כמה שעות ומתלבט אם לעשות מטבח לבן או שמנת, לשדרג מהסטנדרט או לא, מה הולך היום? ככה או ככה, והנה אתה וֶועלְוול, א קַאלטֶער צַ'אלְמֶער, (ירושלמי צונן) לא מבין על מה אנחנו מדברים בכלל. רק דאגה אחת יש לו, שלא יהיה לחץ במקלחות בערב שבת…
ומה וֶועלְוול עונה לי? 'אני באמת לא מבין מה אתה רוצה ממני, אתה מתכוון ברצינות שאנשים נוסעים בשביל זה לתל אביב?, השם ירחם, ברוך שהבדילנו מן התועים. מַאכְט אַ עסק, מֶען קֶען שׁוֹין מֵיינֶען, (אפשר לחשוב, עושים עסק) מה זה משנה איזה צבע, גם ככה אני עיוור צבעים, מְלעבְּט נִישּׁט אוֹיף הֵייבִּיג, (לא חיים לנצח) שיהיה לבן, וָואס אִיז שְׁלֶעכְט?! (מה רע) סְאִיז זֵיֶיער שֵׁיין (זה מאד יפה).
מה אגיד לכם, הבטתי בוֶועלְוול ופשוט קינאתי בו. חשבתי לעצמי, אני כבר לא יודע מי ה'נורמלי' פה, הוא הרי צודק. פתאום הבנתי למה הוא כזה טיפוס שמח, למה הוא תמיד גורם לי לחייך. כל כך הרבה דאגות מיותרות שאני מעמיס על עצמי, שזה פשוט מוריד לי שנים מהחיים, והנה וֶועלְוול לא מבין על מה אני מדבר בכלל. מה אתה עושה עסק למען השם.
עכשיו אני מבין איך הוא מזמין לסעודת שבת שלושים בחורים בלי שום בעיה, כי אוכלים קצת חלה וטחינה ומרק ושותים קצת פפסי וכולם מאושרים. ואיך ב'יום החופה' של הבן שלו יש לו זמן לעשות חסדים ומעשים טובים והוא עוד מסביר לי שלהיפך, בדיוק היום יש לו חופש מהעבודה אז הוא כבר מנצל את ההזדמנות… והכי חשוב, איך חלילה גם כשמתרגשת עליו צרה אמיתית הוא כל כך רגוע וממשיך לחייך ולשמוח ולעודד את כולם מסביבו.
יש לי הרבה מה ללמוד ממנו. אני לא יכול לחקות אותו ממש, כי גם הבני-בית שלי יצטרכו לבנות כלים לקבל כאלה אורות אבל משהו וודאי גם אני יכול ללמוד מזה.
תהיו וֶועלְוַואלַאך… החיים יפים בלי דאגות מיותרות.
רק צריך 3 מקלחות באמבטיה, וגם זה, רק אם זה לא קשה מידי…