'מר' ינוקא ו'מר' קשישא
אמוראים בבל אחים בדור הששי של האמוראים, בניו של רב חסדא, שהיו מפלפלים עם רב אשי
מר ינוקא ומר קשישא היו אמוראים שעלו לגדולה בדור הששי של אמוראי בבל. שניהם היו בניו של רב חסדא שמותיהם לא היו ינוקא וקשישא אלא נקראו בשם ״מר״ (ראה פסחים קז א), וכדי להבדיל ביניהם קראו לאחד ״מר קשישא [המבוגר]״ ולשני ׳׳מר ינוקא [הצעיר]״.
לדעת רש״י (כתובות פט׳ ב ר״ה מר קשישא) מר קשישא היה אכן הבן המבוגר ומר ינוקא היה הבן הצעיר, כמשמעותם הפשוטה של שמותיהם. אולם תוספות (בבא בתרא ז, ב, ד״ה מר ינוקא) סוברים שמר ינוקא היה הבן המבוגר, ונקרא כך משום שנולד בצעירותו של רב חסדא, ואילו מר קשישא היה הבן הצעיר, ונקרא כך משום שנולד בזקנותו של רב חסדא, ולפיכך מזכירה הגמרא בכל מקום את מר ינוקא [המבוגר יותר] לפני מר קשישא (הגהות הב״ח כתובות שם; ראה בבא בתרא שם; פסחים שם).
שני האחים האריכו ימים וחיו עדיין בדורו של רב אשי, חותם התלמוד, ואף ישבו בישיבתו שבמתא מחסיא. ואף על פי שרב אשי היה צעיר מהם בהרבה [שהרי רב חסדא אביהם נפטר כשלשים שנה לפני לידת רב אשי], מכל מקום מאחר שהיה רב אשי גדול הדור ומאורו, היו רבים מזקני הדור וחכמיו יושבים לפניו. אולם מר ינוקא ומר קשישא לא ישבו לפני רב אשי כתלמידים לפני רבם, אלא הם נשאו ונתנו עמו בהלכה כחברים ובגדולי הדור, כמו שמצינו במקומות רבים בתלמוד (ראה פסחים קז, א; בבא מציעא סו, ב; בבא בתרא ז, ב).
מר ינוקא נפטר כנראה לפני מר קשישא, ולכן מצינו שמר קשישא מוזכר בתלמוד בשבעה עשר מקומות [ובכולם הוא דן עם רב אשי (כגון שבת קיד, ב; תענית כח, א־ב; יבמות קטו, ב; סנהדרין מה, ב)], ואילו מר ינוקא מוזכר רק שלש פעמים (תולדות תנאים ואמוראים).
מר ינוקא זכה להניח אחריו בן תלמיד חכם בשם רב אמימר (ראה חולין יח, ב). [אולם, בספר 'תולדות תנאים ואמוראים' מביא גירסא אחרת בגמרא, לפיה מר ינוקא אביו של רב אמימר לא היה בנו של רב חסדא אלא של מר זוטרא].
(ע"פ מבוא לתמוד הוצאת ארטסקרול)
נידון מעניין מובא בספר שו"ת דברי מלכיאל לרבה של לומז'ה הרה"ג ר' מלכיאל צבי הלוי טננבוים זצ"ל האם מותר לקרוא לשני אחים באותו שם? כגון שהייתה לו בת בשם 'שמחה' וכעת רוצה לקרוא גם לבנו בשם 'שמחה'. בתחילת דבריו דן להתיר זאת, על פי דברי הגמרא בכתובות (פט, ב) שלרב חסדא היו שני בנים עם שם זהה 'מר', ורק הוסיפו להם סימן זיהוי, לקרוא לגדול 'מר קשישא' ולקטן 'מר ינוקא'. מכאן משמע שאין שום בעיה בדבר זה. אולם המשיך שם וכתב שאין לעשות כן מכמה סיבות עיי"ש.