לפנינו עובדות נוראות ממרן החזון איש זי"ע אשר אמר ויהי מופתים ורפואות לחולים. את העובדות סיפר הגה"ח רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א והובאו בגיליון הנפלא 'אסדר לסעודתא':
נספר עובדא מרבי משה אהרן בוים (יהודי חסידי בבני ברק, נולד בפשיסחא שנת תרל"ב והאריך ימים יותר ממאה שנים) שהיתה לו קרובת משפחה בפריז שלא היו לה ילדים, ואמרו הרופאים שהיא בוודאי כבר לא יהיה לה זרע של קיימא, אך היא מוכרחת במהירות לעבור ניתוח כדי שתישאר בבריאות הגוף.
ובא רבי משה אהרן עם קוויטל אל החזון איש והזכיר את שם קרובתו. וענה החזון איש: 'אתה רוצה לעשות אותי כאדמו"ר פולני?' הרי בפולין היה צדיק גדול פועל ישועות 'רבי יחיאל מאיר מגוסטינין', שהיה פועל ישועות רבות לבני ישראל. לאחר שנסתלק, בקשו ממלא מקום, והחלו רבים לבוא לבית רבי יהושעל'ע קוטנער, ולא ידע רבי יהושע מה רוצים ממנו, אך התחיל לקרוא קוויטלאך של החולים, ואכן היו כמה וכמה מופתים על ידו.
ואמר רבי משה אהרן לחזון איש: מורי ורבי הישמח ישראל היה שם אצל רבי יהושעל'ע, ואמר שיש מזה הוכחה ניצחת שיכולים לקרוא קוויטלאך בכח התורה בעצמה, ואם כן יקבל נא מרן את הקוויטל.
כשמוע החזון איש את דברי רבי משה אהרן, שתק לכמה רגעים, ואח"כ לקח הקוויטל מידו. תיכף שלקח הקוויטל, קם רבי משה אהרן ועמד על רגליו, כדרך החסידים שעומדים כשהרבי קורא הקוויטל. שאל אותו החזון איש 'מדוע עמדת על רגלך?' ענה לו רבי משה אהרן, כי בשאלת אורים ותומים גם צריכים לעמוד. אמר החזון איש, הרי הנשאל באורים ותומים גם צריך לעמוד. ותוך כדי דיבור עמד החזון איש על רגליו, והסתכל עשר דקות בתוך הקוויטל, ונתאדם בפניו הקדושות, אחר כך פתח את פיו ואמר לרבי משה אהרן: 'שלא תעשה את הניתוח, וכן יהיה לה זרע של קיימא, ואתה תיסע לירושלים אל ר' נחמן פפירנא הסופר ותזמין עשר מזוזות כשרות ותשלחם לפריז לבית קרובתך, שתחליף המזוזות'.
לא נפל מדברי החזון איש דבר ארצה. אכן האישה היתה צריכה בדיוק עשר מזוזות לביתה שבפריז! ואכן זכתה האשה לזרע של קיימא!
מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל סיפר סיפור נורא.
פעם היה חולה שאמרו הרופאים שהוא כבר לאחר ייאוש, ולא יחיה יותר מארבעה ימים. כשבא החולה לבית החזון איש ושמע את דבריהם, ענה לו החזון איש ביישוב הדעת: תאמר לי מה ברא הקב"ה ביום הראשון? וענה לו. מה ברא הקב"ה ביום השני? וענה לו. מה ברא הקב"ה ביום השלישי וביום הרביעי? וענה לו.
אמר החזון איש: אם כן שהקב"ה יכול לברוא כ"כ הרבה דברים בארבעה ימים, הרי הוא יכול לעשות משהו איתך תוך ארבע ימים. ביום השלישי נתפרסם בעיתוני אותו היום שהמציאו את תרופת הפניציל באנגליה, ובו ביום כבר שלחו פניציל לארץ ישראל, והחולה לקחו והתרפא.
ממש כדברי החזון איש, כי הקב"ה בורא רפואות, וכשיצא החולי נגזר שיתרפא ע"י סם פלוני שעוד לא נברא…
במעשה איש מובא שאדם אחד אמר לחזון איש בטרוניא: 'לאו בכל יומא מתרחש ניסא'. ענה לו החזו"א כדרך הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן: 'לאו. בכל יומא מתרחיש נסא'. היינו אל תדבר כך, כי בכל יום מתרחשים ניסים!