סיפר הגה"צ רבי יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק:
שבת בהעלותך ידועה כשבת אשר חסידי לעלוב עולים מירונה לשבות את שבתם בצל הקודש.
גם בשנותיו האחרונות, לא אבה הרבי הקדוש רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע לוותר על מנהגו, כאשר גופו הטהור והמסוגף הפך כולו נשמה.
ביום ראשון, למחרת שבת בהעלותך בשנת תשמ”ג, הגיעה שיחה מהרב אלפסי, הגבאי המיתולוגי של מרנא הבאבא סאלי, שהאדמו”ר הק’ הבאבא סאלי זי”ע רוצה לבוא למירון כעת בלי שהיות, ולהיפגש עם הרבי מלעלוב.
כמובן בסביבתו של הלעלובער רבי נהיתה תכונה רבתית, וכי דבר קטן הוא שני קדושי ארץ עומדים להתוועד?
כאשר הגיע הבאבא סאלי למירון, קיבלו הרבי מלעלוב בחדר הצדדי של משרד הדתות (החדר של אייכלר). ישבו שני הצדיקים זה מול זה כמחצית השעה, ולא נשמעה מילה ביניהם, לפתע קם הבאבא סאלי והעניק בקבוק ערק לרבי מלעלוב ונפרדו לשלום.
הבאבא סאלי יצא נשען על ידיו של הגרי”ד גרוסמן, ונכנס להתפלל אצל ציון רבי אלעזר ברבי שמעון.
כשחזר הגרי”ד לרבו הק’ מלעלוב, נענה הרבי ואמר: "סיכמתי עם הבאבא סאלי, כי מה שהאויבים רוצים לעשות לעם ישראל, שיעשו בינם לבין עצמם!"…
לאחר תקופה קצרה פרצה מלחמת עירק-איראן שנמשכה כשמונה שנים, ובאותם השנים היה שקט בארץ ישראל, ואז קיבל הגרי”ד גרוסמן את הערק לידיו.
באחרונה העניק הגרי"ד את בקבוק הערק לארגון 'הגפן', שבנשיאותו של הגאון רבי חיים שמרלר שליט"א, לטובת מגבית שעורכים לארגון: "אותו ערק קדוש שנתקדש בשתי קדושות, היה אצלי עד היום ארבעים שנה", אומר הגרי"ד גרוסמן, "אבל כמדומני שהמקום הטוב ביותר להעניקו הוא באמת לארגון קדוש זה 'הגפן' המרבה שמחות בישראל".