כמה מילים על נושא שבוער לי בעצמות. ברשותכם, אגש ישר לנקודה.
ידידיי אברכים צעירים בתחילת החיים, תבינו!
(אם הבנת כבר, נא ראה הודעה זו כמבוטלת. אך אם אזכה לפקוח קצת את העיניים ליהודי אחד, והיה זה שכרי).
- ה"בנק" הוא לא איזה דוד נדיב שכל אימת שקצת קשה לנו לסגור את החודש, הוא נמצא שם בשבילנו כדי להושיט יד לכיסו העמוק ולעזור לנו. בנק זה עסק לכל דבר. עסק לממכר 'כסף'. הבנק קונה ומוכר וסוחר בכסף, ואגב זה עסק די מצליח, מידי תקופה הם מפרסמים קבל עם ועדה את הרווחים האסטרונומיים שגרפו עלינו. מסתבר שהם לא עמותה ללא מטרות רווח, ולא צריך לרחם עליהם בכלל.
- גם אם חלילה הגענו למצב שאנחנו נדרשים להלוואה בנקאית בריבית, לפחות נבוא מעמדה של לקוח, שמבין שהבנק צריך אותנו ולא הפוך. הבנק לא עושה לנו טובה שהוא מואיל בטובו "לאשר" לנו הלוואה, וממילא, גם נעשה סקר שוק מי ה'מכולת הכי זולה לממכר כסף', ומי הכי בא לקראתנו הלקוחות, ונעשה משא ומתן חכם בדיוק כמו בכל עסקה אחרת שאנחנו עושים ומשום מה כאן זה מספיק ברור לנו.
- התופעה שרווחת כיום שיש הלוואות ענק נושאות ריבית, זמינות בלחיצת כפתור קלילה, היא רעה חולה ורבים חללים הפילה. גם אם המצב דחוק, עדיף ללכת לגמ"ח, לחכות בתור, למלא שטר עם עדים וערבים, ולהבין שזה טקס רציני שאנחנו רוצים שיהיה נדיר ביותר, וכמובן לקחת ברצינות תהומית את תאריך הפירעון. ואם מתקשרים מחברת האשראי להציע לנו הלוואה אנחנו עונים: "לא תודה!"
- וכל זה רק הקדמה לנקודה החשובה ביותר שבעצם הייתי צריך לפתוח איתה, שזה הנושא ההלכתי-השקפתי. אני לא רב, ובאמת שקטונתי מלדבר על זה בכלל, אבל מי שקצת למד את הנושא (לא אני..) יודע, שהלוואה בריבית בשביל צריכה שוטפת ביומיום (ולא לצורך קניית נכס) זה חשש של איסור ריבית קצוצה מדאורייתא, ונסמך על היתר עסקה שרבים מגדולי הדורות לא ההינו לסמוך עליו את ידיהם. וכבר אמר הגר"י בלוי, בעל 'ברית יהודה' על הלכות ריבית, "האתרוג הכי בדיעבד יותר כשר מההיתר עסקה הכי מהודר". ודפח"ח. (גם בימינו יש 'מסדרי קידושין' שנמנעים מלסמוך על עדי קידושין שיש להם מינוס בבנק, בגלל החשש שהם פסולים לעדות).
- מסגרת אשראי בחשבון נועדה לתת מרווח ביטחון שחלילה לא ייווצר מצב שיחזור חיוב או צ'ק שגורם נזק ארוך טווח. בשום אופן הוא לא נועד להיכנס למינוס קבוע! נצייר לעצמנו אברך שפתח חשבון בגיל 20 והבנק אישר לו עם הזמן מסגרת של 10,000 ₪, לאט לאט הוא לווה (קנה בתשלום) את הכסף הזה, ולא החזיר אותם לבנק. משום מה הוא התרגל הרגל מגונה ביותר שהוא נמצא במינוס קבוע, וכל חודש נכנס לו משכורת שמחזירה אותו לקו האפס, עד סוף החודש הוא חוזר לקו התחתון של המסגרת, וחוזר חלילה ככה כבר 20 שנה, ועכשיו הוא בגיל 40 לקראת חתונת ילד ראשון.
- תקשיבו טוב! הצדיק הזה, כבר שילם במשך 20 שנה בריבית דריבית של עשרות אלפי שקלים על הלוואה עלובה אחת שנהנה ממנה פעם אחת! לפני 20 שנה! אני חוזר שוב, פעם אחת הוא נהנה מהכסף והוא משלם על זה ריבית כבר שניםםם. זה כמו הלוואה בשוק האפור. מי שקורא עכשיו שורות אלו ונמצא במינוס קבוע שירוץ עכשיו להשיג הלוואה בפריסה נוחה לסגור את המינוס ויבקש מהבנק לחסום לו את המסגרת הרמטית.
- אני לא איזה כלכלן דגול. אדרבא, עשיתי כבר כמעט כל טעות אפשרית בנושא ולמדתי בדרך הקשה בדם וביזע ובדמעות. אז תהיו חכמים ותלמדו מהטיפשים…
ויהי"ר שלא נזדקק למתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם. תענו אמן בקול.
נ.ב. תכתבו לי עוד טיפים להעלאת המודעות בנושא ואשמח לפרסמם.
ל'הארות' וביקורת בונה: [email protected]
צֶעטַאלַאך
ר מענדי אוי כמה אתם צודקים הלוואי שהיינו יכולים להחזיר את הגלגל ולהתחיל דף חדש, לדעתי צריכים ללמד את הדברים החשובים האלו כל בחור כחלק מההדרכה שלפני החתונה.
בכל מקרה ר מענדי אנו נהנים כל פעם לקרוא את מאמריך המחכימים.
תודה רבה לכם