תוכנית הלימוד של 'עמוד היומי', כבר הפכה לעובדה מוגמרת. עם ישראל לומד בשקידה עמוד ועוד עמוד, רבבות לומדים מתקדמים ומתחילים להתקרב אפילו לכיוון סיום המסכת הראשונה.
אומנם קצב הלימוד איטי יותר באופן משמעותי, משך הלימוד של כל מסכת הוא כפול בזמן, בגלל לימוד של עמוד ביום, אבל בכל זאת, מתחילים לראות את הסיום הראשון וההתרגשות גואה.
פנינו לשוחח עם מגידי השיעורים ב'דרשו' של 'עמוד היומי', והפעם אנחנו משוחחים עם הרה"ג ר' מנחם דריימן, מגיד שיעור צעיר שאלפי יהודים מאזינים מדי יום לשיעורים שלו, ולומדים איתו יום יום את העמוד היומי.
כל שיעור שאני מוסר ב'עמוד היומי' הוא סוג של 'בית ספר'
"אני חייב להודות שכל שיעור שאני מוסר ב'עמוד היומי' הוא סוג של 'בית ספר', ואני מקבל המון ממסירת השיעורים הללו", אומר הרב דריימן.
"בהסתכלות פשוטה מגיד שיעור הוא סוג של 'משפיע', הוא זה שנותן לאחרים מהידע שלו ומשתף אותם במה שהוא יודע.
"אבל בפועל אני מרגיש שאני הרבה יותר 'מקבל' ממה שאני משפיע על אחרים. אני לומד כל יום דברים חדשים, הלימוד הזה של עמוד גמרא ביום עם כל המפרשים שב'עיון העמוד', זאת מתנה נפלאה ומיוחדת מאוד, הצורך לחדד את הדברים ולהגיע לרמת הבנה כזאת שתאפשר לי לומר שיעור בבהירות. זאת מתנה נוספת שאני מקבל, והתגובות של הציבור הן מתנה שלישית, יקרה מפז!".
הרב דריימן מספר על מפגשים אקראיים עם מאזיני השיעור שמזהים אותו, וניגשים לומר תודה. "זה תופס אותי במקומות הכי לא צפויים, אני הולך בעיר אחרת, מקום שאף אחד שם לא מכיר אותי, ופתאום ניגש אלי יהודי ואומר לי שהוא צופה קבוע בשיעור שלי ב'עמוד היומי' ומאוד נהנה. זה מחמם מאוד את הלב".
אבל לדבריו, הכי חשובה זו הביקורת: "אני לא מתכחש לאמת, כשאנשים נותנים לי ביקורת זה לא מאוד נעים לשמוע. הרבה יותר נעים לאוזן וללב לקבל מחמאות. כל אחד אוהב שמחמיאים לו ומספרים לו כמה שהוא מוצלח מכל הבחינות.
"אבל אם נתמכר למחמאות, ולא נקבל ביקורת, לא נוכל לעולם להשתפר. ולכן, בטווח הקצת יותר רחוק, הביקורת עוזרת לי להשתפר, וגם… לקבל בהמשך עוד מחמאות בסייעתא דשמיא.
הפחד הכי גדול שלי
"כבר אמרתי בעבר בראיון ל'לקראת שבת', שהפחד הכי גדול שלי הוא שבעוד חמש שנים, אחרי שכבר מסרתי שיעורים על כמה מאות דפים, פתאום אקבל איזו הערה שתגרום לי להבין שבמשך חמש שנים השיעורים שלי היו פחות מוצלחים, כי לא שמתי לב לנקודה מסוימת שהייתי צריך לשפר מראש. אני מעדיף לקבל כמה שיותר ביקורת בונה בשלבים ההתחלתיים, כי חבל לי להשתפר רק בהמשך…
הוא יגיד לי שאני זייפתי פה
"ואני שמח לומר שיש תגובות ביקורתיות, אנשים אומרים לי, פה לא היית מספיק ברור, השיעור של היום היה קצת חלש, אתה לא מספיק מסביר, אתה מאריך יותר מדי בהסברה של דברים שידועים לכולם וכדו'.
"הביקורת היא המשוב שעל פיו אני יכול להשתפר, והיא חשובה לי. גם כשאני מכין שיעור, אני יודע שאני חייב להיות יסודי ולא יכול 'למרוח' איזה משהו שלא הבנתי עד הסוף, כי המאזינים 'יתפסו' אותי על זה, ולא יוותרו לי.
"לא פעם כשאני מכין את השיעור אני חושב לעצמי, אבל פלוני, שכבר העיר לי פעמיים, לא יהיה מרוצה מכזה הסבר. הוא יגיד לי שאני זייפתי פה, שהייתי צריך להסביר טוב יותר. ואז אני חוזר על זה שוב ומחדד את זה אצלי טוב יותר, במיוחד בשבילו, כי אני יודע שהוא צודק, מגיע לו שיעור מושלם, לו ולכל המאזינים האחרים".
- הפרקים שנלמדים כיום ב'עמוד היומי' כבר קצת יותר קשים ממה שהיו בתחילת המסכת, לא כך? פחות אגדתות, יותר סוגיות, איך זה משפיע על אמירת השיעור???
"האמת שזה ויכוח ישן נושן, מה יותר קל ללמוד, אגדתות או סוגיות. אני חושב שגם מי שיאמר שללמוד אגדה יותר קל, יסכים איתי שלמסור שיעור באגדתא זה יותר קשה ויותר מורכב, כי אנחנו מכירים את עולם הסוגיות, יש שאלה, יש תשובה, יש סתירה, יש דחיה, הוכחה, אבעיא… הדברים ברורים לנו יותר, ואם לפעמים הם קשים להבנה לומדים עוד פעם ועוד פעם עד שהם מתבהרים ומובנים, וברגע שהבנת אתה סוגיא זה נראה לך הכי הגיוני בעולם.
"לעומת זאת, באגדתות לפעמים קשה להתחבר להיגיון שבדברים. צריכים לעצור על כל פסוק ופסוק, למה הגמרא למדה ממנו כזאת דרשה, איפה זה רמוז כאן, מה הקשר של הדרשה הזאת לעניין שבו אנחנו עוסקים. במקרים רבים אפשר למצוא את ההקשר ואת ההסבר במפרשים השונים, אם זה בהמרש"א או ב'בן יהוידע' וכדו', אבל לפעמים אני לא מצליח למצוא הקשר.
"ולכן מהבחינה הזאת דווקא נהיה יותר קל כשמגיעים לפרקים שהם יותר הלכתיים, עם יותר סוגיות, ופחות אגדתות".
- מתחילים להתקרב לקראת סיום המסכת, ואתם, מגידי השיעורים של 'דרשו' תסיימו כחודש לפני הלומדים… מתי אתה חושבים שתתרגשו יותר, כשאתם תסיימו את המסכת, או כשהלומדים יסיימו לפי הסדר של 'עמוד היומי'.
"אני חושב שכשאני אסיים את המסכת, אתרגש מאוד. זה לא סתם לסיים מסכת, אלא בלימוד דקדקני של כל מילה, עד שאני מגיע לפשט בהיר וברור, עם גישמאק נפלא. מבחינתי זה דבר עצום ואני אחווה את זה בהתרגשות מאוד גדולה.
"מעבר לכך, הסיום שלי הוא בעצם סיום של עוד הרבה מאוד אנשים, גם אם הם יחוו את זה חודש אחרי, הסיום שלהם גם הוא, שורשו בסיום שלי, ולכן השמחה שלי תהיה כפולה ומכופלת, גם על עצמי שזכיתי ללמוד וללמד את המסכת, וגם על כל מאזיני השיעור שישמחו לסיים ואני מתרגש כבר מעכשיו יחד איתם…".
ניתן להאזין לשיעוריו של הרב דריימן בקו השיעורים של 'דרשו'