האם מותר לאורח לכבד אחרים ממנה שהגישו לו?
מדוע אין זה דרך ארץ להניח את הכוס על השולחן כשגומרים לשתות?
האם מלצר צריך ליטול רשות כדי לשבת לאכול?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ק"ע סעיף י"ז
– דברי מוסר שינהג אדם בסעודה –
גמר לשתות מן הכוס איך ראוי לנהוג? | האם מותר לתת למלצר מהמנה שקיבל מבעה"ב? | נתינת אוכל לבנו או עבדו של בעה"ב | על מה היו מקפדים נקיי הדעת שבירושלים? | שניים או שלשה מסובין ורוצה המלצר להצטרף עמם
אחרי שאדם גומר לשתות מהכוס, אין זה דרך ארץ שיניחה על השולחן, אלא יאחזנה בידו, וימתין עד שיבוא השמש ויתן לו.
סעיף י"ח
אדם שנכנס לסעודה שבעה"ב הזמין אותו, והאורח מעוניין לתת את המנה שלו לשמש, זה לא דרך ארץ, ומבאר המ"ב, שאז הוא מראה שהמנה שבעה"ב הכין עבורו בזויה בעיניו, אלא יתיישב ליד המנה ובסופו של דבר אם לא אכל, יתן לשמש.
עוד מבאר המ"ב בדברי השו"ע, שזה הולך על בעה"ב עצמו, שלא יתן את אחד מהמנות לשמש, שמא יהיה קלקול בסעודה ויצטרך את המנה הזאת בשביל האורחים שהוא הזמין, ולכן קודם יושיב את האורחים שהזמין, וידאג ויראה שיש לכולם מנה, ואם נשאר יתן לשמש.
סעיף י"ט
אורחים המוזמנים לסעוד בבית בעה"ב, שלא יקחו ממה שבעה"ב הכין עבורם ויתנו לבנו או לעבדו של בעה"ב, ומבאר המ"ב, שזה ע"פ מה שהיה פעם טרגדיה בשנת בצורת, שהיה אדם שנשאר לו מזון בכמות של ג' ביצים, והזמין ג' אורחים, לכל אחד ביצה, ובא האורח הראשון, וראה את הילד של בעה"ב, ונתן לו ביצה אחת מע"ג השולחן, וכן עשה האורח השני וכן עשה השלישי, ובא בעה"ב וראה את הילד הקטן שלו שבשנת בצורת מחזיק ביצה אחת בפה, ושני ביצים בידיים, והוא כ"כ כעס, וחבט אותו ומת, וראתה אמו שכך המצב, ועלתה על הגג ונפלה ומתה, וראה האבא את מה שקורה לו, עלה גם הוא לגג ומת, לכן אסור לתת מהסעודה לבנו או עבדו של בעה"ב ללא רשות, והמ"ב אומר, שזה דווקא בסעודה מצומצמת, אבל כשיש שפע על השולחן, מותר לתת לילד או לעבד גם ללא רשות.
סעיף כ'
גנאי הוא לתלמיד חכם לשבת בסעודה יחד עם עמי הארץ, ולכן נקיי הדעת שבירושלים לא היו יושבים בסעודה ואפילו היא סעודת מצווה, אא"כ היו מקבלים את הרשימה מי עוד יישב איתם יחד.
סעיף כ"א
מלצר שמשרת שני אנשים, יכול לאכול איתם יחד גם בלי נטילת רשות, כדי שיהיה להם זימון, ואם היו שלשה מסובין יטול רשות מהם.